ארבעה עקרונות בדרך להכנסה גבוהה

שמעתי לאחרונה פודקאסט על AI והומור שבו הזכירו את האופן שבו סיינפלד כותב בדיחות. איך הוא מוסיף משפט כאן ומוריד מילה שם. משייף את הקטע עד שהוא מרגיש נכון. אני מרגיש שאני עושה משהו דומה עם המצגות בקורס ההשקעות שלי. אני מריץ בימים אלו את המחזור השני של הקורס ותמיד נמצא במתח בין הרצון להכניס כמה שיותר תוכן עם ערך למצגת לבין הצורך להתמקד בכמה נקודות מרכזיות. מניסיוני כמורה וכתלמיד יכולת הריכוז האנושית מוגבלת לכן אני מעדיף להתמקד בנקודות המורכבות והחשובות בקורס ואת השאר להעלות בבלוג ולשלוח לתלמידים בתור מקורות לקריאה נוספת.

בהתאמה אני הולך להעביר לפוסט הזה ולפוסט הבא חומרים שכתבתי על נושא הקריירה. אני מאמין שהנקודות האלו חשובות אבל הם לא חשובות מספיק כדי להיכנס לזמן המוגבל של השיעורים בקורס.

בעיניי יש ארבעה עקרונות בדרך להכנסה גבוהה:

בחירת תחום
משא ומתן בקבלה למקום העבודה
מעבר מקומות עבודה
פיתוח כישורים ברמה גבוהה

בחירת תחום

אחרי השירות הצבאי טיילתי בשביל ישראל ועבדתי כחובש. אחרי טיול נוסף בשביל האפלאצ'ים התחלתי ללמוד ביולוגיה באוניברסיטת אריאל. האמנתי שנועדתי להיות ביולוג דגול אבל אחרי שסיימתי תואר ראשון והתחלתי תואר שני הבנתי שלמרות שאני אוהב ביולוגיה כתחום דעת אני לא נהנה מהעבודה במעבדה. אופס... החוויה הזו הובילה אותי להאמין שעדיף להתנסות בתחום לפני התואר.

עבדתי כמה שנים כמורה, הדרכתי סיורים בחירייה והעברתי שיעורים פרטיים במגוון רחב של תחומים. כיום אני לומד תכנות בניסיון להיכנס לעולם ההייטק. אמא שלי סיימה לימודי סיעוד בגיל 60 כך שאני מאמין שאפשר לעבור תחומי קריירה בכל שלב בחיים. אבל, כהורה מותש שמנסה ללמוד עם שני תינוקות בבית אני יכול להעיד שקל יותר ללמוד מקצוע כחייל משוחרר ונטול דאגות.

כאמור ניתן לעשות מעבר קריירה אבל זה תהליך יקר בזמן ובכסף. לכן עדיף בעיניי לקלוע באופן מדוייק בפעם הראשונה ולשקול בכובד ראש את הכיוון המקצועי שלכם. לשאלה במה לעסוק תהיה השפעה ישירה על ההכנסה העתידית שלכם. זה לא צריך להיות השיקול היחיד שלכם בבחירת קריירה אבל חשוב לשים אותו על השולחן ביחד עם שאלות כמו מה מעניין אותי ומה חשוב לעולם.

דרך מעניינת לחשוב על זה היא בעזרת גישה יפנית בשם "איקיגאי" (ביפנית: 生き甲斐; באנגלית: Ikigai) המשמעות המילולית של המושג היא "הסיבה להיות ולחיות". על פי גישה זו משמעות לחיים נוצרת מכך שהעבודה שלכם עונה על ארבעת התנאים הבאים:

מה אתם אוהבים לעשות?
במה אתם טובים?
על מה ישלמו לכם?
מה העולם צריך?

נניח שאתם טובים עם ילדים ורוצים לעבוד איתם. זה יעד מבורך והעולם צריך אותו. אבל יש כאן מנעד רחב של אופציות. אתם יכולים להיות גנן בגן ילדים או שאתם יכולים לעבוד כקלינאי תקשורת. בשני המקרים אתם עושים משהו שאתם טובים בו וטוב לעולם. אבל כקלינאי תקשורת תוכלו להרוויח הרבה יותר.

רוצים לעזור לאנשים? אתם יכולים להיות עובד סוציאלי או פסיכולוג. נהנים מאתגרים קוגנטייבים? אתם יכולים לעבוד כמתכנתים או כמדענים. בפוסט שלי על עבודה מועדפת טענתי שאין להסתפק בעבודה תמורת שכר בלבד. במקום זה צריך לחפש עבודה שמעניקה שכר, משוב על תחומי העניין שלנו וכישורים רלוונטים.

באותו אופן בחיפוש עבודה אני מאמין ששגוי להתמקד בתשוקה בלבד או בשכר בלבד. אל תבחרו עבודה רק כי היא משלמת הרבה וגם אל תבחרו עבודה רק כי היא מעניינת אתכם. חפשו משרה שעונה על כלל הפרמטרים של איקיגאי: תשוקה, כישרון, שכר וערך לעולם.

משא ומתן בקבלה למקום העבודה

לפני כמה שנים התראיינתי לחברה שמעבירה קורסים מקוונים. הצעתי להם קורס באקולוגיה והכנתי מצגת לתפארת על הסיפור של איי הפסחא. המצגת התקבלה היטב ואז נשאלתי על ציפיות השכר שלי. כאן התחלתי לגמגם "נראה לי ש 50 ש"ח לשעה?" רק אחר כך עשיתי סקר שוק והבנתי שהשכר שביקשתי נע בין חצי לשליש מהשכר שיכולתי לקבל. שלחתי לחברה הודעה מנומסת על זה שלאחר בדיקה של השכר המקובל ולאור הכישורים שלי בתחום אני מצפה לשכר של 150 ש"ח לשעה. אם אני זוכר נכון בסוף סגרנו על 120.

בדיעבד זה מגוחך. אנחנו מקדישים כל כך הרבה זמן כדי לרכוש מיומנויות וכל כך מעט זמן כדי לתמחר אותם כראוי. לרוב כשאנחנו עוברים מקום עבודה העלייה בשכר תהיה באחוזים ביחס לשכר הקודם כך שמשא ומתן טוב בתחילת הקריירה יכול להיות עם השפעות מרחיקות לכת לשנים הבאות.

בעיניי יש שתי סיבות לכך שאנשים מגיעים לא מוכנים לשאלה הזו

לא נעים לדרוש כסף - זה מרגיש קטנוני לדרוש שכר גבוה. בהקשר הזה שמעתי טיפ שאני נעזר בו. "אם קשה לכם לדרוש שכר גבוה בשביל עצמכם בקשו בשביל האנשים שתלויים בכם". ניצלתי את זה בראיון העבודה האחרון ואמרתי למראיינת שכיוון ש"אני נשוי עם שני ילדים אני מצפה לשכר X".
זה מידע שקשה להשיג - כשאתם מגיעים לראיון עבודה זה אחרי שהתאמנתם על התחום המקצועי במשך חודשים ושנים. אני יכול להעביר הרצאות בביולוגיה מתוך שינה. אבל לא ביליתי שבריר מהזמן הזה בלבדוק כמה אני יכול להרוויח כביולוג במקומות עבודה שונים. בהקשר הזה קבוצות פייסבוק מקצועיות וחברים בתחום הם מקור נהדר למידע.

הרבה יותר קשה לקבל העלאה בשכר אחרי שהתחלתם לעבוד. אני ממליץ להקדיש יום כדי לברר מה יהיה שכר סביר לדרוש במשא ומתן זה ישתלם לכם :)

מעבר מקומות עבודה

מחקרים מראים שמעבר מקומות עבודה היא אחת הדרכים המהירות לקפיצה בשכר. בספר "מתי" דניאל פינק מציע לעשות מעבר אחת לשנתיים שלוש כדי למקסם שכר. כך היייתם מספיק זמן במקום כדי לצבור כישורים אבל עדיין לא השקעתם יותר מידי במקום וכבר לא משתלם / לא נוח לעבור מקום.

בספר "המנכ"ל מהדלת ממול" הופיעה שיחה מעניינת בין הבוס לאחת העובדות. (בניסוח חופשי שלי) "את כל הזמן קופצת מעבודה לעבודה. אם נדמה את ההישגים שלך לאש את מדליקה להבה קטנה כאן ולהבה קטנה שם. אם את רוצה לבלוט במקום העבודה את צריכה להתמקד ולהדליק מדורה אחת גדולה".

להבנתי משמעות השיחה היא שההיסטוריה התעסוקתית שלנו מהווה איתות למעסיקים שלנו על הכישורים שלנו. אם היא כוללת המון מעברים בין תחומים שונים (חובש, מורה ונציג מכירות) האיתות למעסיק הוא שיש לנו רמה נמוכה של כישורים במגוון תחומים במקום מעט כישורים ברמה גבוהה. זה מזכיר את הביטוי "Jack of all trades, master of none"*. לכן, אחרי התנסות במגוון תחומים בתחילת הדרך כדי לבחור את הכיוון המתאים לנו חשוב להתמקד ולבצע את המעברים הבאים בין מקומות העבודה באופן אסטרטגי. המטרה היא שההיסטוריה התעסוקתית שלנו תהווה ראיה לאוסף נרחב של כישורים. מעבר מהיר מידי בין עבודות ותחומים זה כמו הדלקת נרות קטנים ומרוחקים שנעלמים באוקיינוס האפל של מחפשי העבודה. לעומת זאת התמקדות בתחום מסויים היא כמו הדלקת מדורה בוהקת של כישורים שתמשוך את אנשי הHR כפרפרים לאור.

*בערך בויקיפדיה על הביטוי Jack of all trades יש הסבר מעניין על ההיסטוריה של הביטוי. מסתבר שהחלק השני של המשפט master of none הוא תוספת מאוחרת שהפכה את המשפט ממחמאה לבעל כישורים מגוונים לעלבון לאדם עם ידע שטחי במגוון תחומים ללא התמחות בכלום. זה יכול להוות פתיח לדיון מעניין על התמקדות בתחום צר מול צבירת מגוון כישורים ברמה נמוכה. החשד שלי הוא שאופצייה א' נותנת לכם יתרון משמעותי בשוק העבודה. אם כי אופציה ב' הופכת אתכם לאנשים יותר מעניינים :)

ניתן לשלב בין הרצון להרחיב אופקים לבין הצורך להתמקצע בעזרת למידה סדרתית של מיומנויות במקום למידה מקבילית. כלומר קודם להתמקצע בביולוגיה, אחרי זה בביג דאטה ולבסוף בשיפוצים במקום ללמוד הכל במקביל. אתם תסיימו עם אותו ידע וכישורים בסוף הדרך אבל רכישת כישורים ממוקדת בכל תחום תאפשר לכם להשיג עבודה יותר בקלות בתחילת הדרך.

פיתוח כישורים ברמה גבוהה

כתבתי פוסט שלם על הקשר בין כישורים לשכר. על קצה המזלג אציין שאם אתם טובים מאוד במשהו עם ביקוש בשוק תתוגמלו בהתאם.

בהקשר של חיפוש עבודה אני מאמין שצריך להיזהר עם כיווני קריירה שקל להיכנס אליהם ואין להם אופק מקצועי. בעיני יש ארבעה צירופים אפשרים של כישורים וביקוש לכישורים האלו:

	כישור נדיר (מנתחת מוח)	כישור נפוץ (קופאי בסופר)
יש ביקוש בשוק	שכר גבוה (שחקני צמרת בהוליווד, מתכנתים מעולים, מנתחי מוח)	תמצאו עבודה בקלות אבל השכר יהיה נמוך
אין ביקוש בשוק	אתם בקיאים מאוד בסדרת הילדים "אנימורפס" זה תחביב נחמד אבל תתקשו להרוויח ממנו כסף	אתם נהנים לקפל אוריגמי? נחמד אבל הרבה אנשים טובים בזה ואין לזה ביקוש כלכלי

משרות שקל להתקבל עליהם נמצאות ברביע העליון משמאל. תמצאו עבודה בקלות אבל השכר יהיה נמוך כיוון שקל להחליף אתכם. זה בסדר לעבודה ראשונית אבל בחשיבה לטווח הארוך זה לא מקום שאתם רוצים להיות בו. מצד שני, מקצוע עם הכשרה ארוכה ומפרכת מוודא שהכישורים שלכם יהיו נדירים יחסית. עכשיו רק צריך לוודא שיש להם ביקוש בשוק.

לסיכום - בואו עם ציפיות סבירות

לא תמצאו את משרת החלומות שלכם בתחילת הדרך. זה לא עובד ככה. תחילת הקריירה היא שלב ארוך ומייגע שכולל עבודות משעממות. קבלו את זה בהבנה.

הנקודה שלי היא לכוון את הבחירות שלנו כך שעם הזמן העבודה תענה על יותר ויותר מהפרמטרים של איקיגאי. בתור בני נוער אתם יכולים להתמקח על השכר ולבחור לעבוד בחנות הספרים במקום במקדונלנס כי הם משלמים יותר. כשתבואו לבחור תואר תתנסו שנה בתחום ותבחרו משהו שעונה על שאר הפרמטרים: אתם טובים בו, אתם אוהבים אותו ויש לו ערך לעולם. סביר להניח שהעבודות הראשונות שתמצאו במהלך ואחרי התואר יהיו בינוניות. אבל, אם בחרתם תחום נכון ולאורך זמן אתם משייפים את הכישורים שלכם תוכלו להתקדם לתפקידים מספקים יותר. בניית קריירה היא תהליך ארוך שדורש סבלנות והתמדה.

מתעניינים בהשקעות ובפיננסים? מוזמנים לקבוצת הוואטסאפ הפיננסית שלי

משה

חיפוש

התרמילאי