התרמילאי

מכתב פרידה שכתבתי לתלמידי מגמת מדעי הסביבה לרגל סיום תפקידי: אני רוצה לסכם את השנתיים האחרונות בכמה מילים בעיני המסר העיקרי ממגמת מדעי הסביבה הוא שלמעשים היומיימים שלנו יש השלכות על העולם הסובב אותנו. האוכל שאנחנו קונים, הדרך שבה אנחנו מגיעים ממקום למקום, הבגדים שאנחנו לובשים ועוד. לכל אחת מההחלטות האלו יש השלכות על העולם לטוב ולרע.  ההתחממות הגלובלית, הכחדת מינים, זיהום האוקיינוסים ושאר הנזקים הסביבתיים הם לא משהו מרוחק שקורה בידי מישהו אחר במקום אחר. אנחנו חלק מהבעייה ולכן אנחנו גם חלק מהפיתרון.  ברגע שאנחנו מבינים את זה עומדות בפנינו שתי אופציות: להתעלם ולהמשיך בחיינו כרגיל לפעול ולשפר את המצב אופציה אחת לא אפשרית מבחינה מוסרית מה שמשאיר לנו את האופציה השנייה.  נניח שאתם מחליטים שאתם רוצים לפעול ולשפר את המצב איך עושים את זה? מה תכלס צריך לעשות?  בשביל לענות על זה אנחנו צריכים להבין את שתי הבעיות שעומדות בפני אנשים שמנסים לעשות שינוי סביבתי: המשימה גדולה מידי מיקוד שגוי גודל המשימה  אתחיל עם גודל המשימה. האנושות היום נושקת ל-8 מיליארד אנשים. קל מאוד להרגיש שההשפעה הסביבתית שלי זניחה

  התחלתי לקרוא לאחרונה את הספר "לאכול בעלי חיים " שעוסק במשמעות המוסרית והסביבתית של גידול בעלי חיים בחקלאות תעשייתית . אני מעוניין לחלוק כמה מחשבות שעלו בי בעקבות הקריאה  יש שתי טענות שעומדות בליבו של הספר: גידול בעלי חיים באופן מסחרי גורם לסבל רב לבעלי החיים גידול בעלי החיים באופן מסחרי גורם לנזק רב לסביבה כלומר, בבוחרי לקנות מוצרים מהחי (בשר, ביצים וחלב) שגודלו במשקים מסחריים אני גורם לסבל משמעותי ליצורים חיים ולפגיעה משמעותית בסביבה. זה מעלה את השאלה מה הדבר המוסרי לעשות לאור המצב הזה.  יש כמה אפשריות: להפסיק לחלוטין לצרוך מוצרים מהחי (טבעונות)  לצרוך רק מוצרים שגודלו באופן ראוי. כלומר, בלי לגרום סבל לבעלי החיים ועם נזק מינימלי לסביבה.  להמשיך לצרוך מוצרים ממשקים מסחריים אבל בכמות פחותה.  להמשיך לצרוך כרגיל.  אפשר לדרג את האפשריות האלו על גבי ציר שנע מהמוסרי אל הלא מוסרי. באופן אישי איני רואה פסול באכילת בעלי חיים אבל כן רואה פסול בגרימת סבל ליצור מודע. ברור לי שאנשים שדוגלים בצמחונות / טבעונות עשויים לטעון שכל האופציות חוץ מהראשונה הם לא מוסריות. לאור הנזק הסביבתי והסב

מדיטציה ויופי נוסע הביתה מהעבודה האוויר צלול מהגשם. באופק ענני סערה. אור השמש רך בין העננים מאיר הכל באור חומל.  ברדיו מתנגנת מוזיקה קלאסית.    אני מתרגל מדיטציה לאחרונה. ומוצא את עצמי מתענג על רגעים קטנים בחיי היום יום. המראה של עץ בשלכת נושא ענפים ריקים לשמיים. תנועת הציפורים החגות בין הבניינים. אני לא בטוח האם המודעות שלי לרגעים האלו נובעת מתרגול הקשיבות אבל אני אסיר תודה על רגעי הקסם הקטנים האלו. 

"לאורך רוב ההיסטוריה האנושית תוחלת החיים לא עלתה על ארבעים שנה" המשפט הזה מתוך כתבה על זקנה באלכסון  לא הפתיע אותי. תוחלת החיים האנושית עולה כבר אלפי שנים בעיקר מאז המהפכה התעשייתית.  אבל עדיין מדהים לחשוב על זה. חגגתי 30 לא מזמן. אם הייתי חי לפני כמה מאות שנים הייתי מסיים בשלב הזה 75% מתוחלת החיים* שלי. כיום זה שליש מהחיים שלי ואולי הרבה פחות מזה לאור התפתחות הטכנולוגיה והרפואה. *צריך לציין שמדובר בממוצע לכל אורך ההיסטוריה היו אנשים שחיו עד גילאים מבוגרים.  אלו הנתונים הקטנים שמראים כמה האנושות התקדמה במאות אלפי השנים האחרונות.   זהו זמן נהדר לחיות בו נפגש בשבילי החיים משה

העברתי עכשיו את המצגת שהכנתי על סטואיות לתלמידים שלי. מבחינתי זה נושא מרתק. אבל התגובה שקיבלתי מהתלמידים שלי הייתה פושרת. אני צריך לזכור שהתשוקות ותחומי העניין של התלמידים שונים משלי ולא נמצאים בשליטתי. העובדה שאני תופס רעיון מסויים כמעניין לא אומרת שגם אחרים תופסים אותו ככזה.  בספר "כיצד לרכוש ידידים והשפעה" דייל קרניגי מדבר על אדם שמאוד אהב תותים. מבחינתו זה היה מאכל האלים. הוא היה מאושר אם אכל תותים שלושה פעמים ביום ועוד קצת תותים בין הארוחות.  אותו אדם נהג לצאת לדוג מפעם לפעם. כשהוא היה עושה את זה הוא לא שם תותים כפיתיון אלא תולעים. אותם יצורים מזדחלים וממש לא מעוררי תיאבון. הדייג בסיפור הזה הבין את העיקרון הבסיסי: אנחנו לא יכולים לשנות את הדעות ותחומי העניין של אנשים אחרים. רק להגיב בהתאם להם.  מה אעשה בנוגע למצגת שלי? אני עדיין חושב שסטואיות היא תחום מרתק. אבל אנסה לשנות את מבנה השיעור כדי "למכור את הרעיון" בצורה מוצלחת יותר.  נפגש בשבילי החיים משה

לקראת תחילת שנה התבקשנו לדבר קצת עם התלמידים על חוסן רגשי. אני מאמין שהכלים הפרקטיים של הפילוסופיה הסטואית לא נועדו רק למבוגרים. גם ילדים ונוער יכולים להיעזר ברעיונות של הדיכוטומיה של השליטה. של קבלת הדברים שאין בכוחנו לשנות והתמקדות בדברים שיש ביכולתנו לשנות.  בהתאם לכך יצרתי מצגת לפתיחת שנה שבה אני מציג את הפילוסופיה ומסביר איך אפשר להיעזר בה להתמודדות עם האתגרים של מגיפת הקורונה. אחרי הכל ברור שמה שהתלמידים צריכים זה עוד זמן שמוקדש ללימודי פילוסופיה.  אם אתם מורים אתם מוזמנים להעזר בה . אם אתם מכירים מורים אתם מוזמנים לשתף איתם את המצגת הזו. במהלך הכנת המצגת נתקלתי בתמונה של החולצה הסטואית הזו . אם חיפשתם מתנה שתשמח אותי ליום הולדת זו אופציה טובה :) נפגש בשבילי החיים משה