מנזרי הדממה
ערכתי עכשיו שיחה אל תוך הלילה עם חבר למילואים על מדע בדיוני וזה הזכיר לי את היצירה הזו שכתבתי לפני כעשור. לקחתי השראה מסיפור ישן של אסימוב על גזע שמגלה שהשמש שלו עומדת להיכבות. כדי לשרוד הוא עובר לגור במערות עמוקות יותר ויותר בליבת כוכב הלכת כדי להתקרב אל ליבתו החמה. הסיפור הזה משלב מגוון תחומי עניין. מד"ב, תרחישים אפוקליפטים, הצורך בהתנתקות ובחברה ועוד. הבסיס נותר כמות שהוא אבל ערכתי את הסיום. בלי הקדמות נוספות הנה הסיפור. 28/03/1112 במערות היינו שלושה, זאת הייתה משלחת חקר מערות סטנדרטית ביולוג, גיאולוג, וסייר. הגענו לאתר העתידי של מושבת אלפא. הזרעתי את האגם בחיידקים כמואוטוטרופים. בעוד שבוע כשהאוכלוסייה שלהם תגדל מספיק אוסיף דגי מערות וסרטנים. בעוד כמה שנים כששרשרת המזון המקומית תתבסס מספיק נוסיף כמה טורפי על. שיפרתי את תנוחתי על תיק הגב ולגמתי בהרהור מסיידר התפוחים. "שקט כאן" אמרתי ספק לשותפי ספק לחלל המערה העצום "אני אוהב את זה". מקס הרים מבט אלי מתבשיל הבשר "לא ימשך הרבה זמן. עוד שנה יתחילו לבנות, עוד חמש שנים יתחילו לגור כאן". "אני יודע, א...