אל תרדפו אחרי החלומות שלכם

התחלתי לאחרונה הסבה להייטק. זה מסכם שרשרת של מעברים שעשיתי בחיים. תואר בביולוגיה, תעודת הוראה, עבודה כלבורנט ומורה למדעי הסביבה וכעת לימודי תוכנה. כשמסתכלים על הנתונים נראה שאני לא יוצא דופן. 37% מהישראלים לא עוסקים בתחום שלמדו.

לימודי תואר ראשון דורשים השקעה עצומה של זמן ומשאבים וחשוב לוודא שהם מושקעים היטב. הגישה המקובלת היום היא "ללכת אחרי התשוקה שלנו". תמיד חלמת להיות מאלף אריות אסייתים לבקנים? לך על זה. השמים הם הגבול ואתה נזר הבריאה.

המספר העצום של ישראלים שלא עובדים בתחום שלמדו מראה שהשיטה הזו לא עובדת. השנים הרבות שמושקעות בתואר לא מניבות תמורה הולמת. בפוסט הזה אסביר למה רדיפה עיוורת אחרי החלומות שלנו היא רעיון גרוע ומה האלטרנטיבה.

תמיד אהבתי מדע. הרעיונות היפהפיים שמסבירים את האופן שבו העולם פועל. רעיונות כמו כוח המשיכה, תאוריית האבולצייה, והמפץ הגדול קסמו לי מילדות. אני אוהב רעיונות מורכבים ותאוריות גדולות מהחיים והמדע סיפק לי את זה בגדול. מגיל צעיר חלמתי לעסוק במדע. למדתי במגמת ביולוגייה בתיכון ועשיתי תואר ראשון בביולוגיה. המשכתי לתואר שני ואז גיליתי שיש פער בין החלום למציאות.

התואר השני היה כישלון צרוף. עסקתי במחקר משמים על חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה ולא משנה כמה ניסיתי, וכמה עזרה קיבלתי מעמיתי למעבדה, פשוט לא הצלחתי לבצע את הניסויים כמו שצריך. ניסיתי שוב ושוב לבודד את החומר הגנטי של החיידקים וכל פעם הדגימה יצאה מזוהמת. אחרי חודשים של תסכול דיברתי עם מנהלת המעבדה והחלטנו שהגיע הזמן להפרד לשלום. עזבתי את התואר השני וצללתי למשבר קיומי שבו ניסיתי להבין מי אני ובמה אני רוצה לעבוד.

הסיפור הזה מדגים בעיניי את הבעיות המהותיות ברדיפה עיוורת אחרי החלומות שלנו:

חלומות נוטים להיות מאוד כללים
חלומות נוטים להשתנות
אנחנו טועים בהערכה העצמית שלנו
לא בטוח שנהיה טובים בתחום
השכר בתחום לא טוב

חלומות נוטים להיות מאוד כללים

כזכור החלום שלי היה לעסוק במדע. אבל זו הגדרה רחבה להדהים. איזה תחום במדע? האם לעסוק במדע פירושו להיות חוקר? באיזה תחום? ביולוגיה? כימיה? באיזה תת תחום? גנטיקה? בוטניקה? אקולוגיה?

מטבע הדברים בתחילת הדרך אנחנו יודעים מעט מאוד על תחומי העניין שלנו והחלומות שלנו לא ממוקדים. זה בעייתי כי חלום שכזה עשוי להוביל אותנו ליעד שגוי. אולי נסיים תואר ונגלה שבעצם זה לא התחום שחיפשנו. אולי נבין שבעצם אנחנו מתאימים יותר לתת תחום אחר והקדשנו זמן יקר להכשרה לא רלוונטית. במקרה שלי הבנתי שאני לא נהנה לעסוק במחקר. זו עבודה סיזיפית שדורשת תשומת לב לפרטים הקטנים וסבלנות רבה שלא מתאימה לאופי שלי.

זה מזכיר לי את הדיון בין אליס לחתול

שׁוּנַר צֶ'שֶר"... "התואיל להגיד לי באיזו דרך עלי ללכת מכאן?"
"זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע", אמר החתול.
"לא איכפת לי כל-כך לאן – "אמרה אליס.
"אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי", אמר החתול.

חלומות הם חשובים אבל בתחילת הדרך הם פשוט כללים מידי ועשוי להוביל אותנו ליעד שונה מזה שאליו אנו מכוונים.

בשביל חלום ממוקד יותר אנחנו צריכים להכיר את התחום לעומק. יש פער עצום בין "אני רוצה לפתור את הרעב באפריקה" לבין "אני מחפש דרכים להנדס גנטית זחלים של זבוב החייל השחור כדי להגדיל את תכולת החלבון שלהם". הראשון הוא חלום כללי שעשוי להוביל אותנו למגוון כיוונים. השני ממוקד מאוד. קאל ניופורט בספרו SO GOOD THE CAN'T IGNORE YOU טוען שכדי להציב יעדים ממוקדים צריך ללמוד את הנושא לעומק. רק כשמבינים מה קיים בנושא מסויים אפשר לדבר על התחומים בהם נרצה לחדש.

חלומות נוטים להשתנות

יש משפט בודהיסטי שאומר ש"אדם אינו יכול לחצות את אותו נהר פעמים". זה קורה משום שהנהר משתנה ואנו משתנים. לא כל מה שעניין אותי לפני עשור עדיין מעניין אותי היום. להיצמד לחלום שהיה לנו בגיל 18 זה סיכון. יכול להיות שעד שנסיים את ההכשרה המקצועית נגלה שהתחום אחריו רדפנו כבר לא מתאים למי שאנחנו.

אנחנו טועים בהערכה העצמית שלנו

בכניסה אל האורקל מדלפי היה חרוט המשפט "דע את עצמך". זהו מפתח הכרחי לסיפוק בעבודה. אם אני חושב שאני טוב בהוראה ואז מגלה שאני לא מתמודד עם המשמעת בבית הספר כנראה שהגעתי למקום הלא נכון.

הטעות הזו בולטת במיוחד הוא שאנחנו מגיעים לתחום ומגלים שאנחנו פחות טובים בו ממה שציפינו

לא בטוח שנהיה טובים בתחום

בהמשך לסעיף הקודם אולי אנחנו באמת אוהבים את התחום אבל האם זה אומר שנהיה טובים בו? אני לא מאמין שתשוקה מספיקה להצטיינות. מקצועות שונים דורשים קווי אופי מתאימים ויכול להיות שהתחום פשוט לא מתאים לכם.

יש אמונה שגויה שאומרת שאם אני אוהב את התחום אני אצטיין בו. אבל זה לא מדוייק. הצטיינות דורשת זמן רב שמוקדש לתרגול. בלי משמעת עצמית גבוהה שאפשרת לכם להמשיך להתאמן גם אחרי שההתלהבות הראשונית שככה לא תגיעו לרמה גבוהה ולא משנה כמה אהבתם את התחום.

את הסעיף הזה חשוב לקחת בעירבון מוגבל. אל תחליטו אחרי יומיים שאתם לא טובים במשהו. תקדישו זמן ואנרגייה לאימון מכוון כדי להפוך לטובים בתחום. בנוסף קבלו את העובדה שכל העבודות ההתחלתיות מבאסות.

כל העבודות ההתחלתיות מבאסות

הנה אמת קטנה שלא סיפרו לי כשנכנסתי לעולם העבודה: תחילת הקריירה מבאסת. אתה מסיים צבא בטוח שאתה נזר הבריאה, יש לך מלא כישורים והיקום רק צריך לגלות עד כמה אתה מדהים. להפתעתך אתה מקבל עבודה משעממת שלא מאתגרת אותך. מתוסכל אתה עובר לעבודה אחרת ומגלה ששוב אתה נמצא בתפקיד זוטר למרות שמבחינת ההערכה העצמית שלך אתה מתאים לנהל את החברה.

יש תופעה פסיכולוגית שנקראת "זרימה". כשאתם נמצאים במצב הזה אתם שקועים לחלוטין במשימה שלפניכם ומבצעים אותה ברמה גבוהה במיוחד.

המחקרים על זרימה מראים שהיא קורית כאשר יש התאמה בין מורכבות העבודה לרמת המיומנויות שלנו. אם האתגר גבוה מידי ביחס לרמת המיומנות שלנו נחווה לחץ. אם האתגר נמוך מידי ביחס למיומנות שלנו נשתעמם.

מקור

יש קשר חזק בין כמות הפעמים שבהם נחוש זרימה בעבודה לבין רמת הסיפוק שלנו ממנה. אבל הסיכוי שתחושו זרימה בתחילת הקריירה נמוך למדי. סביר להניח שבהתחלה תרגישו שהעבודה משעממת אתכם כי עדיין לא צברתם את הכישורים הרלוונטים לביצוע משימות מורכבות. אתם יכולים לקטר ולעבור לעבודה אחרת. כשתעשו את זה נגלה שחזרתם לאותה נקודה. אסטרטגייה חכמה יותר תהיה לקבל את זה שכל העבודות ההתחלתיות משעממות ולהקדיש את הזמן לצבירת כישורים כדי להתקדם למשימות ותפקידים מעניינים יותר.

השכר בתחום לא טוב

בפוסט על הגדלת הכנסות טענתי שהמפתח להכנסה גבוהה הוא כישורים נדירים ומבוקשים. יכול להיות שהלכתם על תחום שאתם טובים בו ויש לכם עניין בו אבל האם הוא מתגמל?

אני מאמין שמשרת החלומות צריכה להיות בנקודת המפגש של נושא שמעניין אתכם, שכר טוב וכישורים נדירים ומבוקשים. כיוון שפיתוח כישורים הוא תהליך שדורש זמן רב והתמדה צריך לקבל את העובדה שלא סביר שתמצאו את משרת החלומות שלכם בשנים הראשונות.

אבל זה מה שהעולם צריך

יש פער בין הערך החברתי של מקצוע לבין התשלום שמקבלים בו. אני לא חושב ששחקן כדורסל מביא לעולם יותר תועלת מעובד סוציאלי אבל הפער בשכר בינהם עצום. לא צריך לבחון את הקריירה רק דרך החור שבגרוש אבל זה שיקול שחשוב לקחת בחשבון.

אם אתם שוקלים מקצוע עם שכר נמוך שאלו את עצמכם האם יש מקצוע שנותן משמעות דומה וגם משלם טוב?

יש תפיסה חברתית שאומרת שבקריירה אנחנו צריכים לבחור בין משמעות לשכר. אני מפקפק ברעיון הזה. יש כל כך הרבה עבודות בעולם. בוודאות תוכלו למצוא עבודה בעלת משמעות שגם משלמת שכר טוב. אם אתם רוצים לעבוד עם ילדים אתם יכולים להיות מטפלת בגן או קלינאית תקשורת. אם אתם רוצים לעזור למשפחות במצוקה אתם יכולים להיות עובד סוציאלי או מטפל זוגי. בכל תחום אפשר לרכוש מיומנויות נדירות ומבוקשות שיאפשרו לכם לעזור לאנשים וגם לקבל שכר טוב.

אם בכל זאת בחרתם בדיעה צלולה ללכת על תחום שמשלם מעט ויש לו חשיבות חברתית רבה אני מצדיע לכם. זה לא אומר שלא תוכלו לצבור הון אבל כדאי שתהיו שקולים פיננסית. יש לכם פחות מרווח טעות מלאנשים אחרים.

שלמו תמורת מידע

בשורש כל הבעיות שברדיפה עיוורת אחרי חלומות הילדות אל עולם הקריירה טמון מחסור במידע.

אנחנו בוחרים תחום כללי כי אנחנו לא יודעים מספיק על הנושא. אין לנו מספיק ניסיון בעולם העבודה ולכן אנחנו נוטים לטעות בהערכה העצמית שלנו. לאורך זמן אנחנו צוברים יותר ניסיון שמלמד אותנו על עצמנו ומגלים שהחלומות שלנו השתנו. לבסוף אנחנו מופתעים לגלות שאנחנו פחות טובים בתחום ממה שחשבנו.

בחרתי בקריירה כמדען משום שנהניתי משיעורי ביולוגיה בתיכון. הבעיה היא שזו התנסות תיאורטית. אהבתי את החומר העיוני שלמדנו. אבל יש פער עצום בין החוויה בזמן למידת חומר עיוני לבין העבודה בשטח. התובנה הזו היא שורש ההמלצה שלי. אם אנחנו רוצים לבחון באופן מפוכח את החלומות שלנו עלינו להתנסות בהם באופן שמדמה במידת האפשר את העבודה במציאות.

חושבים שקריירה ברפואה תתאים לכם? לכו לעבוד בבית חולים ותראו איך נראית העבודה בפועל. נכון, לא יתנו לכם לעבוד כרופאים אבל תוכלו להיות סטאז'רים או פקידי קבלה. חולמים על וטרינרייה? לכו להיות עוזרי וטרינר. רוצים לעבוד בעריכת וידאו? נסו לעבוד בתחום דרך fiverr. חושבים לעבוד כמתכנתים? קחו קורס תכנות בקורסרה ותראו איך זה מרגיש לכם.

כשאנו מתנסים בשטח ומלכלכים את הידיים אנחנו מקבלים מידע רלוונטי בהרבה בנוגע אלינו ובנוגע לתחום אותו אנו שוקלים. יכול להיות שנגלה שהחלום שלנו היה מוצדק. נבלה שנה בעבודה כעוזרי רופא ונבין שמשאת חיינו היא להיות רופאים. אם זה המצב הרווחתם מידע רב ערך בנוגע לעצמכם. שילמתם בשנה של עבודה אבל עכשיו אתם יודעים שתחום הרפואה מתאים לכם וכבונוס תגיעו ללימודים עם מעט יותר ניסיון.

מצד שני מה קורה אם כעבור שנה תבינו שהיה נחמד אבל למעשה לא בא לכם לטפל באנשים כל היום? ברכותי, חסכתם לעצמכם מסלול סיזיפי של לימודי רפואה. בנקודה הזו תוכלו לבחון באופן יותר מפוכח את החלומות שלכם. מה עוד חלמתם לעשות? ממה נהנתם בעבודה ומה לא סבלתם? אולי נהניתם במיוחד מטיפול בפן הלוגיסטי של המרפאה ועבודה בתחום הזה תתאים לכם? אולי נהניתם משיחות הנפש עם המטופלים וכדאי לשקול מקצוע טיפולי כמו פסיכולוגיה?

אין לי מושג מה תגלו על עצמכם אחרי שנה כזו. אבל בנקודה הזו ההחלטות שתקבלו יהיו מבוססות על החוויות האישיות שלכם מתוך העבודה האמיתית ולא מתוך חיבה לחומר תיאורטי שרחוקה מאוד ממה שעושים בשטח.

במערכת החינוך אנחנו מקדישים נתח עצום מהזמן ללמידה תאורטית. זה חשוב אבל מעניק לנו מידע מוגבל. ביולוגים לא קוראים סיכומים בביולוגיה הם יושבים במעבדה ומריצים ניסויים. פסיכולוגים לא קוראים על פרוייד ואריקסון הם מעבירים טיפולים.

עבודה שמדמה במידת האפשר את התחום אותו אתם רוצים ללמוד תתן לכן משוב הרבה יותר מדוייק בנוגע לעצמכם מלמידה עיונית. הפכו לשוליות. מצאו בעל מקצוע שעוסק בתחום שתמיד חלמתם עליו ועבדו כשוליות שלו למשך שנה. עדיין לא תדעו בוודאות של 100% שזה התחום בשבילכם. אבל תהיו הרבה יותר מאופסים על עצמכם. תנו לניסיון בשטח לגלות לכם מי אתם ומה מתאים לכם. שלמו בזמן שלכם תמורת מידע שיחסוך לכם זמן יקר בהמשך הדרך.

ההבדל בין תחומי עניין לקריירה

גרסה אחרת לטענה "זו התשוקה שלי ולכן אני צריך ללמוד את הנושא" היא "תמיד עניין אותי היסטוריה / פילוסופייה / כלכלה". אני מאמין שחשוב לעשות את ההפרדה בין תחומי עניין לקריירה. העובדה שמשהו מעניין אותי לא אומרת שאני רוצה לעבוד בו. אני סקרן מאוד בנוגע להתיישבות בחלל. זה לא אומר שאני רוצה להיות אסטרונאוט. במקום זה אני מעדיף לקרוא ספרי מד"ב. אני אוהב היסטוריה זה לא אומר שאני רוצה להיות היסטוריון. במקום זה אני יכול לשמוע פודקאסטים ולקרוא ספרים על המוות השחור.

איך אני מתכנן לגדל את הילד שלי

לפני חצי שנה נולד לי בן. מטבע הדברים אני והגינג'ית ערכנו שיחות רבות בנוגע לכלים שנרצה לתת לו בחיים. אנחנו מתכננים למצוא לו עבודה כשולייה מחטיבת הביניים בנושא שקרוב לליבו. אנחנו מאמינים שאם הוא יקדיש את השנים האלו להתנסות מקצועית הוא יגיע לשלב בחירת הקריירה סגור יותר על הכיוונים שמתאימים לו.

יכול להיות שבנקודה הזו הוא יחליט שהוא שבע רצון מהתחום שבו הוא נמצא והכישורים שרכש ושהוא לא מעוניין לעשות תואר. בעולם של היום שבו הכישורים שלכם חשובים בהרבה מהאישור שסיימתם תואר אנחנו בסדר גמור עם האופצייה הזו. תואר יכול להיות נתיב מוצלח במסע לקריירה מספקת אבל הוא לא הדרך היחידה לשם.

המלצות קריאה

SO GOOD THEY CAN'T IGNORE YOU - ספר מרתק של קאל ניופורט שמסביר למה המרדף אחרי החלומות שלנו הוא אסטרטגייה גרועה ועדיף להתמקד בפיתוח כישורים. הרבה מהתוכן בפוסט והרעיונות שלי בנושא מגיעים מהספר הזה.
זן ואומנות אחזקת האופנוע - בספר יש דיון מעניין שמסביר למה תואר צריך לבוא אחרי התמקצעות במקום להפך.
You Don’t Pay Enough for Information - בפוסט הזה מאת סקוט יאנג מופיע הרעיון של שנה התנסות לפני שבוחרים תחום.
למה דור הY מבואסים - פוסט מעניין שמדבר על הפער בין הציפיות שלנו מהקריירה לבין המציאות בשטח.
כתבה מעניינת של יהודית כץ על על קונספט יפני בשם איקיגאי שעוסק במציאת יעוד בחיים.

מתעניינים בהשקעות ובפיננסים? מוזמנים לקבוצת הוואטסאפ הפיננסית שלי

נפגש בשבילי החיים

משה

חיפוש

התרמילאי