אל תשימו את כל הביצים בסל אחד - מה דון קישוט מלמד אותנו על פיזור השקעות

האזכור הראשון בספרות של הביטוי "אל תשימו את כל הביצים בסל אחד" הופיע לראשונה בספר דון קישוט שכתב הסופר והמחזאי הספרדי מיגל דה סרוואנטס בשנת 1605:

“It is the part of a wise man to keep himself today for tomorrow, and not venture all his eggs in one basket.”

"אדם חכם מגן על עצמו היום לטובת המחר ולא מסכן את כל הביצים שלו בסל אחד"

פסל ברונזה של דון קישוט ונושא־כליו, סנצ'ו פנסה בבמדריד

הכלל הזה מועיל למשקיעים נבונים כפי שהוא מועיל לאבירים נלהבים. חשבו מה היה קורה אם השקעתם את כל הונכם בחברת תעופה רגע לפני מגיפת הקורונה. או בחברת הייטק רגע לפני התנפצות בועת הדוט.קום. 

הנאסד"ק הוא מדד שעוקב בעיקר אחרי מניות טכנולוגיה.
בתמונה ניתן לראות כיצד הוא צנח ב2001.

הדרך להתגונן מפני מצב כזה פשוטה. במקום להשקיע את כל ההון שלנו בתחום מסויים נפזר אותו על פני מספר תחומים. משקיע נבון שפיזר את ההשקעה שלו והשקיע בתעופה, תרופות, טכנולוגיה ומסחר היה נפגע הרבה פחות במהלך משבר הקורונה מעמיתו שקנה רק מניות של חברות תעופה.

סיכון תחום

סיכון תחום הוא הסיכון שהתחום הספציפי בו השקענו (הייטק, תעופה וכו') יפגע. כדי להתגונן מפני הסיכון הזה נפזר את ההשקעה שלנו על מספר תחומים שונים.

אבל הסיכונים שעליכם להתמודד אתם כמשקיעים לא נגמרים שם. נניח שאתם אזרחי יפן בשנת 1989. כמשקיעים נבונים פיזרתם את ההשקעה שלכם על פני מגוון חברות. רכשתם מניות של בנקים, השקעתם בחברות נדל"ן ותקשורת ועוד. כל זה לא עזר לכם כשבשנת 1990 חלה קריסה כללית בשוק המניות היפני בעקבות התפוצצות בועת הנדל”ן. השנים אחרי הקריסה מכונות "העשור האבוד" של יפן שכן לקח עשור עד שהכלכלה החלה להתאושש. כשהשקעתם במגוון תחומים ביפן התגוננתם מפני סיכון התחום אבל התעלמתם מהסיכון הגיאוגרפי.

בתמונה מדד הנייקי שעוקב אחרי מגוון מניות יפניות.

סיכון גיאוגרפי 

סיכון גיאוגרפי הוא החשש שהמדינה בה השקעתם תפגע. כדי להתגונן מפני הסיכון הזה נפזר את ההשקעה שלנו על פני מספר מדינות. במקום להשקיע רק בישראל נשקיע גם באירופה, ארצות הברית ובארצות מתפתחות. 

הטיית הביתיות

אנחנו נוטים לסמוך על המוכר והבטוח. זו התנהגות הגיונית. בעידן האבן היכרות קרובה עם הסביבה הבטיחה הישרדות. אדם נבון ידע איפה יש שיחים אכילים, איפה מסתובבים נמרים ואיפה יש אבני צור מוצלחות. הידע הזה יכל לקבוע את ההבדל בין ארוחת ערב חמה בשבילכם וארוחת ערב חמה לנמר.

עד היום אנחנו מרגישים בטוחים יותר בקרבת דברים מוכרים. אחת התופעות המשעשעות בעולם הרפואה מכונה "תסמונת החלוק הלבן". אנשים שמרגישים בסדר בבית נלחצים בנוכחות הרופא. כתוצאה לחץ הדם והדופק שלהם עולים מה שמוביל לאבחנות שגויות.

המוח שלנו, שלא השתנה הרבה מאז עידן האבן, מאמין שמוכר = בטוח וזר = סכנה. לכן זה הגיוני שמשקיעים בכל רחבי העולם נוטים להשקיע יותר במדינה בה הם חיים. הולנדים ישקיעו יותר בהולנד, יפנים ביפן וישראלים בישראל התופעה הזו מכונה הטיית הביתיות והיא סיכון משמעותי למשקיעים. 

אם תפעלו כך ותשקיעו בעיקר בישראל תיק ההשקעות שלכם יסבול מסיכון גיאוגרפי וסיכון תחום. סיכון גיאוגרפי כיוון שאתם משקיעים במדינה קטנה במזרח התיכון שנמצאת על השבר הסורי אפריקאי עם שלל גורמים שיכולים לפגוע ביציבות שלה. סיכון תחום כיוון שהכלכלה הישראלית מוטה מאוד לטובת שני תחומים: הייטק ופארמה. אם יקרה משהו לאחד מהם תיק ההשקעות שלכם יחטוף פגיעה משמעותית.

בעייה נוספת בהשקעת חלק גדול מתיק ההשקעות במדינה בה אתם חיים טמונה בכך שלרוב המשכורת שלנו תלויה במצב במדינה. אם אני עובד כמורה בישראל והמדינה קורסת קשה לי להאמין שאמשיך לקבל תלושים ממשרד החינוך. אם תיק ההשקעות שלי מכיל בעיקר מניות של חברות ישראליות אגיע למצב שבו המשכורת שלי וגם תיק ההשקעות שלי נפגעים במקביל. זה לא יועיל לשלוות הנפש שלי ולכן אני מקפיד לפזר את ההשקעות שלי מחוץ לישראל. 

זה מביא אותנו לכלל מספר 9 בעשרת הדיברות למשקיע המתחיל:

1. חיסכון גבוה לאורך זמן יהפוך אתכם לעשירים
2. טיפוח של מיומנויות נדירות ומבוקשות יוביל לשכר גבוה 
3. קיצוץ בהוצאות הגדולות יאפשר לכם להקטין הוצאות ולהגדיל את החיסכון
4. מניה היא אחוז מהבעלות על החברה. השקעה במניות היא דבר מסוכן. אפשר להרוויח הרבה אבל גם להפסיד הכל.
5. אגרות חוב הם התחייבות של עסק או מדינה להחזיר לי כסף עם ריבית. הם בטוחות יותר ממניות אבל רווחיות פחות
6. רוצים תשואה גבוהה? תצטרכו לקחת סיכון גבוה. 
7. סיבולת סיכון מתארת את גודל ההפסד שמשקיע יכול לספוג בלי להילחץ ולמכור. אם תעריכו אותה ביתר תלחצו בנפילות ותמכרו בהפסדים. אם תעריכו אותה בחסר תרוויחו פחות. 
8. ככל שטווח ההשקעה ארוך יותר תוכלו לבנות תיק השקעות מסוכן יותר ולהפך. 
9. פיזור השקעות על פני מגוון תחומים ומדינות יגן עליכם מפני קריסה של התחום ו/או המדינה שבה השקעתם. 
   
   

אז במה להשקיע?

בפוסט קודם הצגתי את תאוריית השוק היעיל שמסבירה מדוע קשה מאוד למצוא מניות מנצחות. הפוסט הנוכחי מעלה את רמת האתגר. כדי להתגונן כראוי מפני סיכון התחום והסיכון הגיאוגרפי עלינו למצוא עשרות מניות מוצלחות ממגוון תחומים וארצות. בפוסטים הבאים אסביר איך אפשר לעשות את זה למרות חוסר היכולת של משקיעים מהשורה למצוא מניות מנצחות.

מתעניינים בהשקעות ובפיננסים? מוזמנים לקבוצת הוואטסאפ הפיננסית שלי

נפגש בשבילי החיים

משה