בפוסט הקודם הזכרתי את גישת השקעות הערך וטענתי שיש משקיעים שמשקיעים כך בהצלחה. אבל לרוב האנשים לא כדאי לנסות משתי סיבות: - זה לוקח זמן רב
- אתם מתחרים בשאר המשקיעים
אחת התגובות שאני שומע בנוגע להשקעות היא "כן, אני מבין שזה חשוב אבל אין לי זמן לשבת שעות כל יום על המחשב". זו תגובה לגיטימית. כאבא טרי אני מבין עד כמה זמן הוא משאב במחסור. כדי לבצע השקעות ערך עליכם להבין את החברה לעומק ולהיות עם אצבע על הדופק על השינויים ששחלים בה כל זה דורש זמן רב.
אגב, גישה נוספת להשקעות שלוקחת זמן רב היא ניתוח טכני. בשיטה הזו "המשקיעים" מנסים לנבא את התנהגות המנייה על פי השינויים בגרף. אין כל ביסוס מדעי ליעילות השיטה. אם אתם שוקלים ניתוח טכני כטכניקת השקעה עדיף שתלכו לקוראת בקפה. לא תדעו יותר על שוק ההון אבל לפחות תהנו מקפה טרי.
כדי להבין את הקושי השני בהשקעות ערך אני רוצה לדבר על המלחמה באוקראינה
ב22.02.22 פוטין הודיע שהוא שולח כוחות "לשמירת השלום" כדי להגן על דונצק ולוהנסק. אתם מכירים את ההמשך של הסיפור הזה אז בוא נחזור אחורה בזמן ל01.06.2021. דמיינו שאתם עובדים כיועצי השקעות בבנק קטן. הבוס ניגש אליכם ומבקש שתכינו מסמך עם המלצות על השינויים בהרכב תיק ההשקעות שכדאי לעשות למקרה שפוטין יממש את איומיו והמתקפה תתרחש.
מה תמליצו לו? המחיר של איזה מוצרים יעלה במקרה שתתחיל מלחמה?
כפי שאפשר לראות בגרף הבא רוסיה ואוקראינה הן בין יצואניות החיטה הגדולות בעולם אם תתרחש מלחמה בניהם יפגע יצוא החיטה מה שיוביל לעלייה במחירים.
שמחים וטובי לב אתם ממליצים לבוס שלכם להשקיע בחיטה ושוכחים מכל העניין עד לפרוץ המלחמה. כפי שאפשר לראות בגרף הבא בעקבות המלחמה חלה עלייה משמעותית במחירי החיטה.
אבל משהו מוזר קרה כאן. כשמתבוננים במחירי החיטה אפשר לראות שהן החלו לעלות לפני פרוץ המלחמה.
כאן נכנס החלק המעניין. ההנחה היא שחלק מהעלייה נבע מהחשש שהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה תפרוץ. איך אירוע שאולי יקרה בעתיד משפיע על מחירי החיטה בהווה? כדי להבין את זה צריך להסביר איך ציפיות המשקיעים משפיעות על השוק.
ניקח לדוגמה את חברת "וולפסון & וולפסון בע"מ". החברה עוסקת בשימוש בזחלים של זבוב החייל השחור כמקור מזון לגידול דגים בעיר. כל מנייה של החברה עולה 100 ש"ח. אתם משוכנעים שהגישה החדשנית של החברה בתחום החקלאות העירונית תשנה את פני החקלאות. לדעתכם יש פער משמעותי בין מחיר המנייה הנוכחי לערך שלה שעל פי החישובים שלכם הוא 150 ש"ח. אתם ממהרים לקנות את המנייה. הרכישות שלכם מעלות את הביקוש ומחיר המנייה עולה. כך הציפייה לעליית מחיר עתידית פעלה כנבואה המגשימה את עצמה וגרמה למחיר לעלות.
זה מביא אותנו לתובנה מרתקת על שוק ההון:
המחירים בשוק לא משקפים רק את השווי הנוכחי של החברות. המחיר מושפע גם מצפיות המשקיעים בנוגע לשווי העתידי שלהם.
התופעה הזו מקשה מאוד על משקיעי ערך. כזכור משקיעי ערך צריכים למצוא חברות בהם יש פער בין מחיר המנייה לשוויה. אבל ההשפעה של ציפיות המשקיעים גורמת לכך שעל משקיעי הערך לעשות זאת לפני שאר המשקיעים. שכן, ברגע שמשקיע מוצא פער שכזה הוא יפעל כדי להרוויח ממנו והפער יעלם.
בשיר "מיליונים" אתי אנקרי שרה:
"אני יודעת שאתה יודע שאני יודעת"
זה מזכיר את המצב בשוק ההון. ברגע שאתם יודעים משהו סביר להניח שעוד משקיעים יודעים אותו. כיוון שהם משקיעים הגיוניים כמוכם סביר להניח שהם כבר פעלו בהתאם לידע הזה ורכשו את המציאות שנתקלתם בהם. כתוצאה המחיר שלהן עלה עד לרמה שבו הן כבר לא מהוות מציאה.
דרך נוספת לחשוב על זה היא בעזרת מכירה פומבית של שטר של 100 שקלים. נניח שהחלטתם משום מה להעמיד את השטר הזה למכירה ומרקס וקרל מציעים סכומים הולכים ועולים תמורתו. הכלל הוא שההצעה הראשונה צריכה להתחיל ב50 שקלים ומותר בכל פעם להציע הצעה שגבוהה ב5 שקלים בדיוק מההצעה הקודמת.
קרל יציע 50 שקלים תוך ציפיה לרווח של חמישים שקלים. מרקס יציע 55 שקלים תוך ציפיה לרווח של 45 שקלים. בסופו של דבר מרקס יציע 95 שקלים מתוך ציפיה להרוויח חמישה שקלים. במילים אחרות כאשר הערך של המוצר ידוע (שטר במקרה שלנו ומניה של חברה בהשקעות) המחיר שהמשקיעים מוכנים להציע ילך ויעלה בעקבות התחרות בניהם עד שיתקרב לשווי המשוער של המניה. אגב, בעזרת טוויסט קטן בחוקי המכירה הפומבית אפשר לגרום לאנשים להציע יותר מ100 שקלים על שטר של 100 ש"ח אבל אנחנו סוטים מהנושא :)
הגישה לפיה קשה מאוד למצוא מציאות בשוק מכונה תאוריית השוק היעיל. התיאורייה קובעת שהמחירים משקפים את סך הידע והציפיות של כלל המשקיעים. אם אין לכם יתרון משמעותי על שאר המשקיעים תתקשו לזהות בעקביות מניות שהערך הנוכחי שלהן גבוה מהמחיר שלהם. הפרופסור לכלכלה, ברטון מלכיאל, הציג זאת כך: "קוף שיזרוק חיצים על עיתון כלכלי יצור תיק השקעות טוב כמו מומחה". הכוונה היא לזריקת חיצים על עיתון כלכלי בו מוזכרות מניות שונות וקניית כל המניות שהחץ פגע בהם. הטענה הזו נבדקה ותיק השקעות שנבחר בעזרת זריקת חיצים אקראית ניצח מומחי השקעות ב39% מהמקרים.
למומחי ההשקעות יש ניסיון וידע רב והם משקיעים זמן רב בניתוח חברות אבל קשה מאוד למצוא מציאות בשוק כי מחירי החברות כבר משקפים את ציפיות המשקיעים מהם.
ישנם מספר גרסאות לתאוריית השוק היעיל. הגרסה החזקה טוענת שמחיר המנייה משקף באופן מדוייק את כל המידע בנוגע לחברה ובהתאמה אין שום סיכוי למצוא "מציאות" בשוק.
באופן אישי אני מאמין שישנם מצבים בהם השוק לא יעיל לחלוטין ואפשר למצוא מציאות. פיטר לינץ', משקיע הערך שהזכרתי בפוסט קודם, טוען שאם ההשקעה היא בתחום המומחיות שלכם יש לכם יתרון על פני שאר המשקיעים בניתוח החברה ולכן יותר סביר שתצליחו למצוא חברות שכדאי להשקיע בהם. רופא שיניים יבין טוב יותר האם הפטנט החדש על סתימות של חברת GMIU מוצלח או לא. מהנדס שבבים יבין עד כמה השבב החדש של intel מהפכני וכן הלאה.
עם זאת כמשקיע ברור לי שאני חובבן שמנסה להשקיע מול אנשי מקצוע שעושים זאת למחייתם. המשקיעים המקצועים חשופים למידע שאין לי גישה אליו ונעזרים בתוכנות רבות עוצמה לניתוח השוק. עם כל הכלים האלו אפילו המומחים מתקשים במציאת השקעות מוצלחות. כך שהסיכוי שלי למצוא את הגוגל והמייקרוסופט הבאות אפסי.
ההסבר הזה לא בא כדי להרתיע אתכם משוק ההון. הכסף שלי נמצא בבורסה ובעיני זו אחת הדרכים הפשוטות להגדלת ההון לאדם מהישוב. מטרת הפוסט הזה היא להראות שלרוב מוחלט של האנשים השקעות ערך לא עובדות ויש למצוא דרך אחרת כדי להחליט על הרכב הפלח המנייתי בתיק ההשקעות.
סיכום: כיוון שמשקיעים רבים בוחנים את אותם הנתונים היכולת למצוא חברות שבהם יש פער משמעותי בין מחיר החברה לערך קטנה יחסית. סביר להניח שאם היה פער כזה מישהו כבר היה מנצל אותו. לכן, ניתוח חברות הוא בזבוז זמן לרוב המשקיעים.
אז איך להשקיע? הקדשתי פוסט שלם כדי להסביר למה לא השקעות ערך אבל מה כן לעשות? כדי לענות על השאלה הזו אני רוצה לדבר על נפילת האימפריה הרומית והצורך בפיזור השקעות. אבל זה כבר יחכה לפוסט הבא
המלצות קריאה
"הליכת אקראי בוול סטריט" - ברטון מלכיאל. ספר נהדר שמסביר מדוע ניתוח טכני לא עובד
תגובות
הוסף רשומת תגובה