עשיית צרכים בשטח - או ישן מפני חדש תוציאו...

בכל טיול ארוך בטבע אנחנו נצטרך לחרבן מידי פעם. בהנחה שאין לנו שירותים באזור יש לנו שני אופציות:
א. להתעלם מהבעיה ולקוות שהיא תיפטר מעצמה
ב. לחרבן בטבע

היות והרבה אנשים לא יודעים איך לחרבן בטבע הם בוחרים באופציה א'. למרבה הפלא זה לא נגמר טוב.
בהמשך למנהגי משכבר הימים אביא כאן דיאלוג ביני לבין אחד החניכים במחנה האחרון:

חניך: אתה החובש?
אני: לא, אני סתם מסתובב עם חולצה אדומה ותיק עם ציוד עזרה ראשונה
חניך:
אני: כן, אני החובש. איך אני יכול לעזור?
חניך: ממש כואבת לי הבטן
אני: אהה, מתי חירבנת פעם אחרונה?
חניך: לפני שיצאנו למחנה
אני: זה היה לפני ארבעה ימים
חניך:
אני: אתה חושב שאולי יש קשר מסוים בין זה לבין הכאב בטן שלך?
חניך:
אני: לך לחרבן תחזור אלי אחר כך
חניך כעבור רבע שעה: ואו אני מרגיש הרבה יותר טוב
אני:

אז כן, למקרה שתהיתם לא לחרבן לכמה ימים זה לא רעיון טוב. מצד שני לחרבן בטבע? "איכס, זה כזה מגעיל" אז כן, לחרבן בטבע נראה מגעיל בפעם פעמים הראשונות. אבל אחרי שמתרגלים זה ממש לא סיפור ותחושת ההקלה אחרי שאתם סוף סוף מחרבנים היא נהדרת. ובינינו, אתם חייבים לדעת לעשות את זה אם אתם מתכננים טיול של יותר מיום רצוף בטבע.

נצטרך:

• נייר טואלט (אפשרי)
• סבון ידיים

איך עושים את זה?

• נמצא פינה מבודדת, רצוי במרחק מה מהמסלול אנחנו לא רוצים שיפריעו לנו באמצע. נקפיד שהמקום יהיה מרוחק ממקור מים, צואה שמגיעה למים יכולה לגרום לבעיות בריאותיות. 
• נחפור בור קטן בקרקע העומק המומלץ הוא כ15 ס"מ (יש הנוהגים לטייל עם את חפירה קטן לצורך זה. מעבר לתוספת במשקל ולחוסר ההיגנייה המוחלט שבנוהג. תמיד אפשר לחפור בור עם מקל או עם הידיים). 
• המשקיעים יכולים לחפש שני אבנים נוחות ולמקם אותם מצידי החור כדי לשבת עליהם
• נרד לתנוחת כריעה (הסטיקר למעלה מציג את זה היטב)
• נחרבן, אני לא מרגיש שיש לי מה להרחיב כאן...
• ננגב, בהעדר נייר טואלט יצא לי להשתמש בעלים ואבנים מספר פעמים. אני לא חושב שאוותר על נייר טואלט לשאר הטיולים שלי אבל אפשר בהחלט להסתדר ככה. רק שימו לב שאתם לא משתמשים בעלי סרפד או קיסוס ארסי... 

סרפד

קיסוס ארסי

• אני מוצא שנוח יותר לבצע את "הפרוצדורה" אם מסירים לחלוטין את המכנס והתחתונים ומניחים אותם בקרבת מקום.
  אני מקפיד לקבור את נייר הטואלט והצואה מתחת לעלים ואבנים גם אסתטי וגם מונע התפשטות מחלות. הגישה שלי בטיולים היא להשאיר אחרי את המקום במצב שלא יוכלו לדעת שהייתי שם. אחד הדברים המתועבים בעיניי הוא לעבור בטבע ולראות רצועות של נייר טואלט מתנופפות בין העצים. יש מטיילים שנוהגים לשרוף את נייר הטואלט לאחר השימוש אני חושב שמספיק יערות נשרפו עד כה כדי להוכיח שעדיף להימנע מזה...
• אחרי שנסיים, חשוב לשטוף ידיים עם סבון. מספיק שתלחצו יד למישהו או תכינו אוכל בלי לשטוף ידיים ויש סיכוי טוב שהתחלתם סבב של שלשולים. מניסיון, מגפת שלשולים בשטח זה לא דבר נעים :(
  

בקבוק מלא סבון במחנה קיץ (כדי להוציא את הסבון בנוחות עשו חור במרכז הפקק)
כחובש האחריות שלי הייתה לוודא שהסבון נמצא שם. כאמור עדיף למנוע בעיות מאשר לטפל בהם.

לסיכום:  "וְיָד תִּהְיֶה לְךָ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְיָצָאתָ שָׁמָּה חוּץ. וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ וְהָיָה בְּשִׁבְתְּךָ חוּץ וְחָפַרְתָּה בָהּ וְשַׁבְתָּ וְכִסִּיתָ אֶת צֵאָתֶךָ" דברים פרק כ"ג פסוקים י"ג - י"ד