אוכל ומים בטיולים

"הם אינם נכנסים למסעדה כדי לקבל יופי או אקזוטיקה, אלא כדי לאכול מאכלים פשוטים כגון עוברים של ציפורים שאינן מסוגלות לעוף, איברים קצוצים בעורות נחש, פרוסות של חזיר הבר וזרעוני עשב שרופים הטבולים בשומן מן החי, או בעגה שלהם, ביצים, רוטב, נקניק ותבלינים."

טרי פראצ'ט

באחד הימים בשביל ישראל, סמוך לבית שמש, שמתי לב שהמים שלי עומדים להיגמר. המסלול בדיוק חצה כביש ולכן החלטתי לנסוע בטרמפים למחסום הסמוך ולמלא את בקבוקי המים. הסיבוב לקח לי כשעה ובסיומו חזרתי לנקודת המוצא. חציתי את הכביש והתחלתי ללכת. לא הספקתי לעבור מאה מטרים ונתקלתי בברזיה מלווה בשלט הבא "המים באדיבות חברת מקורות למען המטיילים בשביל ישראל"...

שאלה שצצה בתדירות גבוהה כשאני מדבר על טיולים בשטח היא: "איך אתה משיג את האוכל והמים שלך?" התשובה כמו יהודי טוב בנוייה משני שאלות: א. כמה מים ואוכל אני צריך? ב. איפה אוכל להשיג אותם?

כמות המים שאצטרך משתנה בהתאם לתנאי הסביבה: ביום חם במדבר אצרוך יותר מים מאשר בלילה צונן באנטרטיקה. גם אורך המסלול והכושר הגופני משליכים על כמות המים.

אין "כמות נכונה" של מים ליום. העצה שלי, קראו קצת על המסלול בררו מה יהיה מזג האוויר, דברו עם מטיילים שהלכו אותו ובהתאם לכך החליטו כמה מים אתם צריכים.

אותו דבר נכון בנוגע לאוכל: האם אתם מטיילים לבד? האם מדובר במזג אוויר קר? במסלול מאמץ במיוחד? כל אלו שאלות שישפיעו על כמות האוכל שתצטרכו. ככלל אצבע אפשר לצאת מנקודת הנחה שאתם צריכים פחות אוכל ממה שאתם חושבים. נכון, אנחנו רעבים יותר אחרי פעילות גופנית אבל יש לנו נטייה לארוז כמות מוגזמת של אוכל לטיולים. 

כעת ניגש לשאלה השנייה: איפה אפשר להשיג את האוכל והמים שלנו?

כאן אנחנו נכנסים להכרת המסלול. במסלול מתוייר ומאורגן כשביל ישראל יהיה אפשר למצוא מידע באינטרנט או בספרי השביל על נקודות מילוי מים / אוכל. אם אתם לא מוצאים את המידע בשיטה הזו תוכלו לחלץ אותו ממפות סימון שבילים. כל מה שצריך לעשות הוא לבדוק מה המרחק מכם עד לנקודת הישוב ומקור המים הבאים ולאור זה להחליט כמה מים ואוכל לקחת. אם להפוך את זה למשוואה:
(מרחק בק"מ חלקי קצב הליכה יומי) x (צריכת מים/אוכל ליום) = (כמות מים / אוכל לטיול)

בוא נבצע תרגול: אנחנו נמצאים עכשיו במושב הנודע "מעלה גרה" נקודת הישוב הבאה תהיה בעוד שלושים ק"מ במאחז המבודד "מיץ פטל". קצב ההליכה היומי שלנו הוא חמש עשרה ק"מ מכאן נובע שאנחנו צריכים מים ואוכל ליומיים. אבל במפה אנחנו רואים שבעוד עשרים ק"מ יש פארק של קק"ל עם ברזיה אז בעצם אנחנו צריכים מים רק ליום וקצת.

לאור מזג האוויר הנאה אני מחליט שאצטרך שלושה ליטר מים ליום. לזה אני מוסיף עוד ליטר מים לבישול ועוד ליטר מים לתחילת היום השני. סה"כ חמישה ליטר מים.

כעת לשלב האוכל, לארוחת עשר אני רוצה ממרח ולחם ולכן אארגן לעצמי חמאת בוטנים. לארוחת הצהרים ארצה טחינה אותה אארוז בבקבוק רבע ליטר של מי עדן. לליווי הממרחים אוסיף כיכר לחם לבן פרוס.

מיכל לטחינה. אני מקפיד לארוז כל נוזל בתיק בבקבוק עם פקק מתברג.
אעדיף בקבוקים שנועדו למים ולא לשתייה קלה בגלל הפרש המשקל

מיכל לחמאת בוטנים. אני מניח שישנם אופציות מעט קלות יותר 
אשמח לשמוע רעיונות. 

ארוחת ערב היא הארוחה המושקעת יותר במהלך היום וכיף לאכול משהו חם. לכן אכין לעצמי מרק עדשים. המתכון המצורף זכור לי לטובה, הכנו אותו על מדורה סמוך לישוב שעלבים. השיבולת שועל הפכה את המרקם למפנק. ותערובת הטעמים והריחות הייתה מדהימה.

מצרכים:

• בצל
• חצי ראש שום
• גמבה (צהובה/כתומה)
• כחצי כוס עדשים מושרות
• שיבולת שועל
• קארי
• מלח

הוראות הכנה:

• מטגנים את הבצל עד שהוא נהיה שקוף
• מוסיפים את שיני השום והגמבה חתוכים דק
• מוסיפים קארי לפי הטעם ומטגנים קלות
• מוסיפים את העדשים והמים (המים צריכים לכסות את העדשים) ומביאים לרתיחה
• כשרתח מנמיכים את האש לרמה שבה המים מבעבעים ומבשלים כך עד שהעדשים רכות
• מוסיפים מלח בהתאם לטעם
• כשעדשים רכות מוסיפים כף שיבולת שועל. מערבבים ובודקים האם המרק הסמיך וחוזר חלילה

ניתן להשתמש ב1/4 כוס אורז במקום בשיבולת שועל

בארוחת העשר למחרת אני מגיע לברזייה של קק"ל ולכן אתפנק בפסטה שדורשת כמות גדולה של מים. ארוחת צהריים היא שוב לחם וממרחים. כשהשמש נוטה לערוב אני מגיע לבסוף אל "מיץ פטל" ולכן אגש לחנות ואתענג על המבחר המקומי. כשארצה לנשנש בין הארוחות אוכל כמה תמרים. ואם השקעתי לפני הטיול אלך על חטיף אנרגיה תוצרת בית.

לסיכום תפריט אפשרי לשני אנשים ליומיים: חמישה ליטר מים לאדם, כיכר לחם, טחינה, חמאת בוטנים, שקית פסטה, תמרים, בצל, גמבה, שיבולת שועל, עדשים, ותבלינים. לא מסובך ואני בטוח שאחרי שבוע של טיול אתם תדעו כמה אוכל אתם צורכים ליום ואיך לתכנן תפריט.

"את בוודאי אינך מודעת לעובדה," אמר אמיליו, פניו כנות, עיניו זורחות, "שהיה כופר פורטו-ריקני מן המאה השבע-עשרה שטען שישו השתמש בריח של בקלאיטוס כדי להעיר את לזארוס מן המתים. הבישוף ציווה לשרוף אותו על המוקד, אבל הם חיכו עד לאחר ארוחת הערב והוא מת כאדם מאושר."

מרי דוריה ראסל

תכונות המזון שאני מחפש:

• זול 
• קל משקל
• נשאר טרי למספר ימים
• עשיר בחלבונים וקלוריות
• לא מאבד צלם אנוש כשהוא בתיק

כללי אצבע שימושים:

• אם אתם עוברים במקום עם שוק אתם יכולים לשלוט בכמות שאתם קונים, אם לא אפשר לחפש מטייל נוסף ולחלוק איתו בעלות ובמשקל של חבילת האורז.
• יש גרסת מזון למטיילים שנקראת trail mix תערובת של פירות מיובשים, שוקולד, ושאר דברים עשירים באנרגייה. התערובת נמצאת בשקית ונועדה להאכל תוך כדי הליכה. אישית, הצירוף של המתוק והמלוח לא עשה טוב. אבל יכול להיות שלא ניסיתי את המתכון הנכון.
• למשקיעים שמחפשים מתכונים ממליץ לחפש בגוגל "one pot recipe" מתכונים לארוחה משביעה שניתנים להכנה בסיר בודד. חלק מהמתכונים יצטרכו לעבור גיור למצרכים מקומיים והתאמה לשיקולי כשרות.
• ניתן לשמור לחם מחוץ לתיק (כדי למנוע ממנו להימעך) אם השקית שלו קשורה באופן אטום מספיק הוא ישאר טרי לכמה ימים.
• עודף אוכל = עודף משקל.

אין צורך לסחוב ק"ג שלמים של אורז / עדשים / בורגול / וכו'
חצי שקית עם קליפס תעשה עבודה נהדרת.

עוד מספר טיפים באדיבות כותבת הבלוג "בישול בזול":

• כפחמימה אני ממליצה על בורגול דק, כי צריך רק לשים עליו מים רותחים ולכסות אותו במשך 10 דקות. בניגוד לפסטה שצריך אשכרה לבשל במשך 10 דקות, בזמן שהבורגול שותה את הנוזלים אפשר להכין רוטב. אותו כנ"ל לגבי קוסקוס אינסטנט.
• דייסת קוואקר לארוחת בוקר מומלצת ביותר. אפשר להכין מראש תערובת של שיבולת שועל מהירת הכנה, קצת סוכר, קינמון, ג'ינג'ר, ציפורן וכו'. אפשר גם להוסיף צימוקים/חמוציות ופירות יבשים קצוצים אחרים, וגם אגוזי מלך ופקאנים. גם פה, צריך רק לשפוך מעל מים רותחים, ולא לבשל ממש. אם רוצים ממש מינימום התעסקות אפשר מראש לחלק את זה לשקיות בגודל של מנה, ואז צריך רק להוציא שקית, להעביר לכוס, לשפוך מעל מים רותחים ולחכות כמה דקות. אפשר גם להכין שקיות שונות עם תערובות שונות של פירות יבשים/אגוזים/תבלינים שונים כדי שיהיה טיפה פחות מונוטוני.
• בגדול הפילוסופיה שלי היא לסחוב כמה שפחות מים בתוך האוכל. מה שיותר מיובש/מרוכז יותר טוב. אז אננס מיובש -in, אננס משומר בסירופ- out. האננס המשומר יתן את אותה כמות האנרגיה אבל שוקל פי 10. ומים הרבה יותר קל להשיג מאוכל בשטח.
• הקו המנחה הוא לשמור את הבישולים המושקעים יותר לערבים שנמצאים קרוב למכולת/סופר/צרכנייה. אז אפשר לקנות ירקות טריים, שימורי עגבניות וכאלה, שלא נעים כל כך לסחוב אותם במשך 3 ימים, כי יש בהם המון מים והם כבדים יחסית לאנרגיה שהם מספקים.
• שווה לעשות סיבוב רציני בדוכני התבלינים בשוק. יש להם המון תערובות שוות (למרק, לאורז, לתה...) וככה אפשר לגוון בטעמים בלי להתחרפן בהכנות מדוקדקות. כמובן שכל התערובות האלה נורא קלות (משקל) כי הכל שם מיובש, אז מעט תערובת + פחמימה = ארוחה נורמלית יחסית. שווה גם לראות אילו ירקות מיובשים יש להם. עגבניות מיובשות ופטריות שיטאקה מיובשות מקפיצות מרקים ורטבים בכמה רמות. (יש גם שבבי בצל וגזר מיובשים לפעמים אבל אף פעם לא יצא לי להשתמש בהם אז אני לא יודעת להגיד איך הם מתפקדים. אבל הגיוני שהם ילכו טוב גם) אפשר להתחיל להשרות אותם במים מבעוד מועד, נגיד חצי שעה או שעה לפני שמתחילים לבשל, ואז הם לא צריכים המון זמן בישול כדי להתרכך. המחירים בדוכנים האלה בדרך כלל די סבירים, במיוחד אם אתה עושה קנייה גדולה יחסית ואתה יכול לשכנע אותם לעשות לך הנחה.
• שווה לעשות חיפוש על trail food recipes יש המון מתכונים טובים שאפשר לקבל מהם השראה.

"אף אחד לא מרגיש לבד כשהוא אוכל ספגטי; זה דורש יותר מדי תשומת-לב."

כריסטופר מורלי