אילתורי חבישות
שלום לכם אנשים.
חזרתי עכשיו משבועיים וחצי בהם עבדתי כחובש במחנה הקיץ של בני עקיבא.
כדי לשתף אתכם בהווי המחנה אביא דיאלוג שגרתי מהעבודה במרפאה.
אני: כמה שתית היום?
חניכה: הרבה
אני: כמה זה הרבה?
חניכה: חצי ליטר
אני: דופק את הראש בקיר
חניכה:
אני: התייבשת, לכי לשתות ליטר מים ותחזרי
חניכה: אתם לא עוזרים בכלל. רק אומרים לנו לשתות
אני: תולה את עצמי בחדר השינה
כחובש, תסכל אותי לראות שרוב מוחלט של המקרים בהם נתקלנו היו נמנעים בקלות
בעזרת הקפדה על תזונה ראוייה ולבוש מתאים.
המקרים שבהם נתקלתי מהנפוץ לחריג
לאור כמות השפשופים שראיתי החלטתי שבגיהנום יש ודאי מדור מיוחד ליצרנים של נעלי הבלנסטון.
התמונה כמו תמיד מעט מורכבת יותר, מטייל עם ניסיון יכול ללכת בנוחות ובביטחון עם סנדלים. למטייל מתחיל עדיף ללכת עם נעליים סגורות.
התיבשויות ונפילת סוכר היו נמנעות בקלות בעזרת הקפדה על שתייה ותזונה ראויה
"לא חמודה, שקית צ'יפס אחת זה לא מספיק אוכל ליום שלם..."
שאר המקרים ניתנו פחות למניעה אבל הם היו אחוז זניח מכלל המקרים שטיפלנו בהם.
לסיכום, קל בהרבה למנוע בעיות מאשר לטפל בהם אחר כך (לתשומת לב הקורא בנימין נתניהו).
לפני כחודשים חבר שאל אותי איזה ציוד רפואי אני לוקח איתי לטיולים. התשובה המתחכמת תהיה שכל הציוד שלי הוא ציוד רפואי. שק השינה והאוהל נועדו למנוע היפותרמיה. ציוד הבישול עוזר למנוע נפילת סוכר. המים נועדו כדי להגן עלי מהתיבשות.
התשובה המעניינת היא שאני סוחב עלי את הציוד שאני צריך לחבישות. את כל החבישות הקריטיות ניתן לבצע בעזרת חולצה קרועה. אם לצטט חכם זן שהמצאתי כרגע: "השאלה היא לא: כמה חפצים יש לך? השאלה היא: כמה טוב אתה יודע להשתמש בהם".
בפוסט הקרוב אעבור על סוגי הפציעות האפשריות בשטח ועל אילתורי החבישות שנועדו לטפל בהם. אין ביכולתי להסביר איך מבצעים את החבישות בפוסט בודד. המטרה שלי היא להראות שניתן לאלתר אותם בשטח. במקומות שאוכל אוסיף סרטון הדרכה - אני ממליץ לעיין בו. לדעתי, שווה להשקיע כמה שעות כדי ללמוד איך לבצע את החבישות האלו כראוי.
חזרתי עכשיו משבועיים וחצי בהם עבדתי כחובש במחנה הקיץ של בני עקיבא.
כדי לשתף אתכם בהווי המחנה אביא דיאלוג שגרתי מהעבודה במרפאה.
אני: כמה שתית היום?
חניכה: הרבה
אני: כמה זה הרבה?
חניכה: חצי ליטר
אני: דופק את הראש בקיר
חניכה:
אני: התייבשת, לכי לשתות ליטר מים ותחזרי
חניכה: אתם לא עוזרים בכלל. רק אומרים לנו לשתות
אני: תולה את עצמי בחדר השינה
כחובש, תסכל אותי לראות שרוב מוחלט של המקרים בהם נתקלנו היו נמנעים בקלות
בעזרת הקפדה על תזונה ראוייה ולבוש מתאים.
המקרים שבהם נתקלתי מהנפוץ לחריג
- שפשופים ברגל
- התיבשויות
- נפילות סוכר
- חתכים
- עקיצות דבורה
- נקעים
- שונות
לאור כמות השפשופים שראיתי החלטתי שבגיהנום יש ודאי מדור מיוחד ליצרנים של נעלי הבלנסטון.
התמונה כמו תמיד מעט מורכבת יותר, מטייל עם ניסיון יכול ללכת בנוחות ובביטחון עם סנדלים. למטייל מתחיל עדיף ללכת עם נעליים סגורות.
התיבשויות ונפילת סוכר היו נמנעות בקלות בעזרת הקפדה על שתייה ותזונה ראויה
"לא חמודה, שקית צ'יפס אחת זה לא מספיק אוכל ליום שלם..."
שאר המקרים ניתנו פחות למניעה אבל הם היו אחוז זניח מכלל המקרים שטיפלנו בהם.
לסיכום, קל בהרבה למנוע בעיות מאשר לטפל בהם אחר כך (לתשומת לב הקורא בנימין נתניהו).
לפני כחודשים חבר שאל אותי איזה ציוד רפואי אני לוקח איתי לטיולים. התשובה המתחכמת תהיה שכל הציוד שלי הוא ציוד רפואי. שק השינה והאוהל נועדו למנוע היפותרמיה. ציוד הבישול עוזר למנוע נפילת סוכר. המים נועדו כדי להגן עלי מהתיבשות.
התשובה המעניינת היא שאני סוחב עלי את הציוד שאני צריך לחבישות. את כל החבישות הקריטיות ניתן לבצע בעזרת חולצה קרועה. אם לצטט חכם זן שהמצאתי כרגע: "השאלה היא לא: כמה חפצים יש לך? השאלה היא: כמה טוב אתה יודע להשתמש בהם".
בפוסט הקרוב אעבור על סוגי הפציעות האפשריות בשטח ועל אילתורי החבישות שנועדו לטפל בהם. אין ביכולתי להסביר איך מבצעים את החבישות בפוסט בודד. המטרה שלי היא להראות שניתן לאלתר אותם בשטח. במקומות שאוכל אוסיף סרטון הדרכה - אני ממליץ לעיין בו. לדעתי, שווה להשקיע כמה שעות כדי ללמוד איך לבצע את החבישות האלו כראוי.
נחלק את סוגי הפציעות לשלושה:
- סריטות
- דימומים רצינים
- פגיעות שמצריכות קיבוע
סריטות לא מעניינות אותי. דימום שיעצר בכמה דקות של לחיצה על המקום לא מצדיק סחיבת פלסטר.
ולכן אתעלם אחר כבוד מהקטגוריה הראשונה ואפנה לשנייה.
ולכן אתעלם אחר כבוד מהקטגוריה הראשונה ואפנה לשנייה.
אפשר להשוות דימום לדליפה בצנרת. בדליפה קלה מפעילים לחץ (חבישה בלחץ ישיר) ישירות על מקור הדליפה / דימום. בדליפה משמעותית נסגור את זרימת המים לכל האזור (נניח חוסם עורקים מעל הפציעה וכך נמנע אובדן דם נוסף).
עוד הערה קטנה על חבישות. אין דרך אחת בלבד שעל פיה צריך לחבוש. הדרישה היא שהתחבושת תפסיק את הדימום / תתמוך בנקע ותהיה נוחה למטופל.
נתחיל עם חולצה
במשיכה סמוך לתפרים ניתן ליצור בקלות חור. אם החולצה לא נקרעת אפשר למתוח אותה ולנעוץ מקל בבד.
החור שיווצר יספיק כדי להמשיך ולקרוע אותה.
החור הולך ומתרחב
תראו כמה בד יש לנו
נתחיל עם חבישה שנקראת "חבישה בלחץ ישיר", כלומר חבישה על הפצע עצמו. נמתח את החולצה לצורה של רצועת בד. את הרצועה נניח על הפצע ונתחיל לסובב כדי ליצור לחץ. שני דגשים:
א. הלחץ צריך להיות ברמה הנכונה מספיק כדי לעצור את הדימום אבל לא חזק עד כדי כך שיעצור את זרימת הדם ליד.
ב. שימו לב בתמונה שהשארתי את הקצה של רצועת הבד על הזרוע. כשאסיים לעשות את הסיבובים עם החולצה אשתמש בו כדי לקשור את החבישה בנוחות.
בגרסה הזאת של החבישה אני מניח אבן מעל נקודת הפציעה. האבן מגבירה את הלחץ על הפצע ובכך עוזרת לעצור את הדימום. היא אינה הכרחית אבל יכולה להועיל. כאלטרנטיבה אפשר לעשות קשר ברצועת הבד או סיבוב כפול מעל נקודת הפציעה.
למקרה שתהיתם, בהנחה והגעתם לפצוע והמצב מצדיק הנחת חוסם העורקים זה יהיה רגע נהדר להזעיק עזרה מקצועית.
החבישה הזו היא גרסה של חוסם עורקים רוסי לזרוע. מקור השם חוסם עורקים רוסי נובע מהמנהג המלבב של ארגוני הביון הרוסיים להשתמש בו כעזר בחקירות.
את הזרוע העברתי דרך הפתח של השרוול. סמוך לשרוול נעצתי מקל דרך הבד. זה יהיה המקל של חוסם העורקים. שימו לב לצבע שהיד קיבלה :)
כשאתם עוצרים דימום בעזרת ח"ע רוסי ניתן לחשוב על כך כעל סגירת ברז. אתם מסובבים את המקל עד שהדימום נפסק. אחרי שהדימום פסק צריך לקשור את המקל כדי שלא ישתחרר.
ח"ע רוסי הפעם על הירך. נתחיל עם ביצוע קשר במרכז הרצועה. הקשר יונח בחלקה הפנימי של הירך, שם נמצא העורק. מטרת הקשר היא להגביר את הלחץ על העורק.
הנחת הח"ע
סיבוב עם המקל
נעבור לקטגוריה השלישית: פגיעות שמצריכות קיבוע, אלו יתחלקו לנקעים פגיעות בכתף, שברים, ופגיעות בעלי חיים.
המטרה בקיבוע היא להפחית את תזוזת האיבר במידת האפשר
החבישה הבאה מתאימה לפגיעות בכתף / פגיעות באמה.
את היד אני מעביר דרך חורי השרוולים
את החולצה אעביר משני צידי הראש
נבצע קשר כפול מאחורה
חבישה בוצעה בהצלחה
כאשר חובשים רק עם רצועת בד אחת היד תנוע פחות למעלה ולמטה אבל היא עדיין יכולה לנוע קדימה ואחורה. ולכן בהינתן שני רצועות בד אניח רצועה נוספת על הזרוע וכך אפחית עוד יותר את תנועת היד.
השלב הבא הוא קיבוע שברים, להוציא אלו מכם שעשו הכשרה באורטופדיה אנחנו לא ננסה "להחזיר למקום" עצמות שבורות בשטח. הכלל הראשון במתן טיפול הוא: "ראשית אל תזיק" (בלטינית זה נשמע הרבה יותר מרשים Primum non nocere). אנחנו בשטח, אין לנו מכשיר רנטגן אנחנו לא יודעים מה קורה בתוך השבר. כל מה שאנחנו יכולים לעשות למען המטופל זה לקבע את האיבר הפגוע ולפנות אותו למרכז רפואי.
קיבוע שבר ברגל
קיבוע שבר ביד
את כל החבישות ביצעתי בעזרת חולצה שקרעתי אילו היה לי את הזמן וזוג מספריים / סכין יכולתי לחתוך את החולצה ליותר רצועות וכאלו שנוחות יותר לשימוש.
לטובת הדור שלנו שדוגל בתביעת כל מה שזז: אם מישהו נפצע, נדקר, נפל למרה שחורה, או נדחה בידי בחורה בפאב והוא חושב שיש לזה כל קשר שהוא אל הפוסט הזה: אני מסיר ממני כל שמץ של אחריות זה בלוג אינטרנט לא מקור מידע רפואי. אבל, אם מישהו זוכה באיג נובל בגלל הפוסט הזה אני לוקח עלי את הקרדיט המלא :)
תודה לדוגמן הבית הראל ציניאו, לאביעד מוריה ולעופר חילו. הפוסט הזה לא היה קיים בלעדכם.
Next Post
« פוסט הבא
« פוסט הבא
Previous post
פוסט קודם »
פוסט קודם »
תגובות
הוסף רשומת תגובה