ניתוח להוצאת תוספתן בקוטב

ליאוניד רוזוגוב היה רופא, חוקר והרפתקן, וכנראה איש מוצלח באופן כללי. בדיוק היום לפני 49 שנים, באחד במאי 1961, הוא נכנס להיסטוריה בגלל אקט נואש שנועד להציל חיים, מעשה יחיד במינו, שקול וקר (תרתי משמע) ואמיץ ברמות שרוב האנשים לא היו מסוגלים לעשות או לדמיין. הפוסט הזה מספר את סיפורו של רוזוגוב שהציל את חייו שלו במו ידיו, בדרך שהפעימה את העולם.

הוא נולד בסיביר ב-1934, ובהיותו בן 9 התייתם מאביו שנהרג בחזית הגרמנית במלחמת העולם השנייה. הוא התבלט בלימודיו, ולאחר שסיים תיכון בהצטיינות, נשלח ללנינגרד ללמוד רפואה. שש שנים לאחר מכן הוא החל להתמחות כמנתח, אך בטרם סיים את ההתמחות, הוא החליט לקחת פסק זמן ולהצטרף למשלחת המחקר הרוסית לקוטב הדרומי כרופא המשלחת. השנה הייתה 1961, והוא היה בן 26 באותה עת.

36 ימים ארכה ההפלגה מרוסיה עד לקוטב הדרומי, ובהגיעם ציפתה לאנשי המשלחת משימה מפרכת וקצובה בזמן: היה עליהם לבנות מאפס בסיס מחקר חדש, שבו יהא עליהם לשהות במשך כל החורף. תשעה שבועות רצופי מאמץ ומלאים בעבודה חלפו, ובסיומם עמד בסיס חדש מוכן למגורים. החורף האנטרקטי הקשה עמד בפתח, האניה שהביאה אותם לשם כבר חזרה לרוסיה, הים קפא כולו והפך לקרח, ושניים עשר אנשי המשלחת נותרו לבד לנפשם בבסיס,  ועמדו בפני שנה שלמה של בדידות, קור קיצוני, חושך תמידי וקשיים מרובים. אחד מתוך אותם 12 חברים היה ליאוניד רוגוזוב, ששירת בשלושה תפקידים שונים. הוא כמובן היה רופא המשלחת, כמו כן הוטל עליו להיות החזאי השני של המחנה, ובנוסף הוא שובץ למשימות כנהג רכב השלג של הבסיס.

בוקר אחד, כחודשיים לאחר מכן, ב-29 באפריל 1961, רוזוגוב קם משנתו והרגיש שמשהו לא בסדר: הוא חש חולשה, בחילה, כאבים חזקים בבטן, והחום שלו עלה. "האבחנה שלי היא שאני סובל כנראה מדלקת בתוספתן אבל בינתיים אני שותק ולא מספר לחברי. למה להדאיג אותם? במה הם יוכלו לעזור? הרי אין לאף אחד מהם מושג ברפואה", כתב ביומנו. האבחנה הייתה קלה מאד ופשוטה, אבל לרוע מזלו הוא ידע שיש רק פתרון אחד למצב. דלקת בתוספתן (אפנדיציט) מחייבת ניתוח והסרה שלו, אחרת החולה ימות מזיהום. עקב המרחק הגדול מכל נקודת יישוב לא היה ניתן לקחת אותו ברכב השלג, והסופות העזות מנעו אפשרות טיסה במטוס הקל שהיה ברשותם.

במהלך היום הוא ניסה לטפל בדלקת באמצעות קירור של הבטן ומתן מנות גדולות של אנטיביוטיקה, אך לשוא: מצבו הלך והתדרדר, חומו עלה, והוא סבל מכאבים עזים. "לא עצמתי עין לשנייה הלילה. כאבי תופת תוקפים אותי, וסערת שלג קרה מקפיאה את נשמתי ומייללת בקול של מאה תנים. עדיין אין סימנים שהתוספתן התפוצץ, אך תחושה מבשרת רעות אופפת אותי. יש רק פתרון אחד למצב – שאנתח את עצמי, פתרון בלתי אפשרי כמעט, אך איני יכול סתם להרים ידיים ולהכנע" הוא כתב בבוקר שלמחרת.

"18:30. מעולם לא הרגשתי כה רע. הסופה האיומה מרעידה את הצריף כמו צעצוע. סיפרתי כבר לאנשים והם מתרוצצים סביבי ומנסים להקל עלי. אני עצוב שהרסתי את יום חגם. מחר היינו אמורים לחגוג את האחד במאי, ובמקום לחגוג כולם עוסקים בהכנת חדר הניתוח, מעקרים את הציוד והמצעים".

"20:30. אמרתי להם שהמצב מתדרדר וההכנות לניתוח בעיצומן"

כל הציוד הלא חיוני הוצא מהחדר. נותרה בו מיטה שהסדינים שלה חוטאו, שני שולחנות, כלי ניתוח ומנורת שולחן חזקה. בנוסף לחולה עצמו, שלושה אנשים נוספים נבחרו לעזור לו וחיטאו את עצמם היטב: החזאי הראשי שהוטלה עליו המשימה להגיש לרוזוגוב את הכלים במהלך הניתוח, המכונאי של המשלחת שהוטל עליו להחזיק עבור רוזוגוב מראה ולכוון עבורו את המנורה במהלך הניתוח, ומנהל התחנה, שהיה בכוננות להחליף את אחד מאנשי הצוות במידה ויחושו בחילה במהלך הניתוח. במידה ויאבד את הכרתו, כך ציווה רוזוגוב, עליהם להזריק לו סמי הרגעה חזקים, ולנסות להנשימו עד למותו.

ב-02:00 בלילה החל הניתוח עצמו. ראשית, הוא הזריק לעצמו חומרי הרדמה מקומיים, ולאחר שהרגיש את השפעתם ביצע חתך והחל לעבוד. המראה והמנורה לא היו מספיק יעילים, והוא עבד בעיקר במישוש, מסתמך על נסיונו. הניתוח ארך כשעתיים, שבהן רוזוגוב הפסיק פעמים רבות לעבוד ונח למשך מספר דקות עקב החולשה הרבה שחש. לבסוף הוא הצליח להסיר את התוספתן.

באותו לילה כתב מנהל התחנה ביומנו: "המראה של רוזוגוב חותך את עצמו גרם לנו לבחילה ורצון לברוח, אך לא זזנו ממנו. שני אנשי הצוות סיפרו לי לאחר מכן שחשו סחרחורת ועמדו להתעלף, אך החזיקו מעמד. 

רוזוגוב עצמו היה רגוע, אך הזיע כל הזמן וביקש מהמכונאי שימחה את הזיעה ממצחו.

בסוף הניתוח הוא היה חלש מאד, חיוור ואיטי, אך הוא סיים הכל בהצלחה."

בסיום הניתוח, לאחר שהסיר לעצמו את התוספתן ולאחר מכן תפר חזרה את ביטנו, רוזוגוב נטל סמי שינה והורה להם לבדוק את חומו במהלך הבוקר שלמחרת. הוא היה חלש במשך כל היום, אבל ידע שהניתוח הצליח. ארבעה ימים לאחר מכן חומו חזר לתחום הנורמלי, שבוע לאחר מכן הוא כבר הסיר את תפריו, ושבועיים לאחר הניתוח הוא כבר חזר למלוא יכולתו ולכל תפקידיו במחנה.

רוזוגוב המשיך בתפקידו כרופא המשלחת עוד כשנה. כשחזר לרוסיה הוא המשיך לעבוד בבית החולים שבו התמחה בלנינגרד, סיים את ההתמחות ועבד כמנתח וכמנהל מחלקה כירורגית באותו בית חולים. הסיפור שלו הפך ברוסיה למופת לעוז ולרוח האנושית המסרבת להכנע, ליכולת האילתור ולקור רוח. הוא עבד שם כמעט ארבעים שנה, עד שבשנת 2000 הוא נפטר מסרטן הקיבה בגיל 66. במוזיאון הקוטב בלנינגרד (כיום סנקט פטרבורג) ניתן לחזות בכלי הניתוח המקוריים שבהם השתמש רוזוגוב.

מאז הניתוח המפורסם של רוזוגוב היו מצבים נוספים של אנשים שנאלצו לנתח את עצמם, כולל עוד מקרה בקוטב הדרומי: ג'רי נילסן, רופאה אמריקאית במשלחת לאנטרקטיקה שגילתה גוש בשד וביצעה בעצמה ביופסיה כדי לבדוק האם הגוש ממאיר או לא.

הקטע עד כאן לקוח מהבלוג הנהדר טופס 630

אני מפקפק בכך שמישהו מהקוראים יוציא לעצמו את התוספתן בזמן הקרוב. אבל יש שלל מצבים רפואיים שאנו עשויים להיתקל בהם בשטח ושווה לדעת איך להתמודד אתם.

המצבים בהם נעסוק:

• התייבשות
• מכת חום

• נפילת סוכר
• שלפוחיות
• נקע

• פגיעות בעלי חיים

מושג שיחזור הרבה הוא "סיפור מקרה" כשאנחנו ניגשים לבדוק סיטואציה רפואית אנחנו לא מסתכלים רק על האדם אלא גם על הסביבה בה הוא נמצא. אם מדובר ביום חם יש יותר סיכוי להתייבשות. אם ידוע שיש נחשים באזור הכשה תהיה חשד סביר.

שני דגשים נוספים. כשאני כותב שורה של תסמינים חשוב לי שהם יהיו מסודרים על פי אורכם הארוך ביותר למעלה והקצר ביותר למטה. אל תיקחו את הסדר כהכוונה למה חשוב יותר ומה חשוב פחות.

בנוסף אל יחרד לבבכם מרשימת המצבים בהמשך (אני חושב שאת רכי הלבב הברחתי בתחילת הפוסט) נער הייתי ועוד אזקן ומעבר להתייבשויות לא ראיתי הרבה מצבים רפואים בשטח.

מרבית המצבים שנראה בהמשך נובעים מכך שפרמטרים פיזיים שאמורים להישאר בנורמה מסוימת - טמפרטורה, רמת סוכר, כמות נוזלים, וכו' - חורגים ממנה. הטיפול שלנו הוא להחזירם אל המצב הרצוי.

 

התייבשות:

הגדרה: ירידה מסוכנת בכמות הנוזלים בגוף

סכנות:

• הידרדרות למכת חום
• אובדן הכרה
• 
  הפרעות קצב

גורמים:

• דימום משמעותי
• הזעה מרובה
• שלשולים
• הקאות

סימנים:

• יובש בפה (אם תעבירו לשון על השפתיים בהתייבשות תחושו שהם יבשות)
• כאבי ראש (התסמין הכי נפוץ)
• שתן צהוב (גם נפוץ מאוד)
• בחילות והקאות
• סחרחורות
• צמא

טיפול:

• מנוחה בצל (פעילות גופנית וחום מעודדים הזעה)
• מתן נוזלים ומלחים (בייגלה, צ'יפס, קוקה קולה)
• אם הנפגע מאבד הכרה/לא יכול לשתות בגלל בחילות והקאות - פינוי לבית חולים

טיפ! במצב של בחילות ניתן לתת שתייה בכמויות קטנות. לדוגמה חצי כוס מים אחת לכמה דקות.

אתם רוצים לשתות עד למצב שבו אתם חשים טוב והשתן שלכם הופך לשקוף.

מכת חום

הגדרה: עלייה מסוכנת בטמפרטורת הגוף כתוצאה מתנאי סביבה קיצונים ו/או פעילות גופנית

דגש! מכת חום יכולה להתרחש גם במזג אוויר קר במצב של פעילות גופנית מאומצת.

מכת חום שאינה מטופלת מיד יכולה לגרום לנזק מוחי ולמוות

סימנים:

חלק מהסימנים תמיד יופיעו

• שינוי במצב הכרה עד אובדן הכרה (כלומר הנפגע יתנהג בצורה חריגה או שיאבד הכרה)
• עור אדום חם ויבש
• סיפור מקרה

לעתים נראה גם

• כאבי ראש
• סחרחורות
• פרכוסים
• חולשה

טיפול:

• הפשטה מלאה - הבגדים מפחיתים את יכולת הגוף לקרר את עצמו
• הרטבה - שפיכה של הרבה מים על הנפגע

דגש! לא נשפוך מים על הפנים זה עשוי לגרום לחנק

נשתמש בכל אמצעי אפשרי כדי לקרר אותו כולל להכניס אותו לברכה או שימוש בקרח

• פינוי דחוף לבית החולים. כל דקה בשטח מסכנת את חיי הנפגע.

מכת חום והתייבשות עשויות לגרום אחת לשנייה. אבל ניתן לחטוף כל אחת מהן לחוד. 

אפשר להתייבש ביום נעים ואפשר לחטוף מכת חום גם כשמקפידים על שתייה

נפילת סוכר

יומן מסע שביל ישראל 18/03/2013

"אני בעיצומו של היום הראשון בשביל... היום התחיל זוועה, התחלנו עלייה עם מים ליומיים ואוכל לשבוע בתיק. הכושר שלי מלכתחילה לא במצב מדהים (בנתיים) כך שההתחלה היתה קשה."

בתחילת הטיפוס התחלתי להרגיש בחילות וחולשה בהמשך זה התפתח להקאות. השותף שלי שהיה חובש אבחן נפילת סוכר. מה זה ואיך נמנעים מהמצב המבאס הזה?

הגדרה:

חשבו על האנרגיה שלכם כעל חשבון בנק. יש הכנסות (אוכל) והוצאות (פעילות גופנית) אם ההוצאה גדולה מההכנסה אנו ניכנס "למינוס אנרגטי" או ברפואית מדוברת "נפילת סוכר".

מניעה:

אוכל - לפני פעילות גופנית אינטנסיבית יש לאכול מזון עשיר בפחמימות מורכבות (אורז) אם במהלך פעילות גופנית אתם מרגישים שהרעב תוקף אתכם אבל אתם עדיין לא מוכנים לעצור לארוחה זה הזמן לפחמימות פשוטות (פירות, חטיפי אנרגיה)

תסמינים:

• ראיית מנהרה - הכל סביבכם משחיר
• תחושת עייפות וחוסר אנרגיה
• סחרחורות
• חולשה
• בחילות
• הקאות
  

עד כאן אחד לאחד מה שהרגשתי :(

                         

טיפול

• עצירה למנוחה - אנחנו לא רוצים להגדיל את "המינוס האנרגטי"
• אכילה - נתחיל עם אוכל שיקפיץ לנו את רמת הסוכר (תמרים, חטיפים) ונעבור לאוכל שיחזיק אותנו לשעות הבאות (אורז, לחם)

בהמשך השביל למדתי "להאזין" יותר לגוף שלי. כשהייתי מתחיל להרגיש שהרעב מתקרב הייתי מקפיד לעצור לארוחה או לנשנש משהו.

נקע

הגדרה:

בכף הרגל יש רצועות שמחברות בין העצמות, עקב תנועות מסוימות אנו עשויים למתוח את הרצועות האלא יתר על המידה

מניעה:

• כניסה הדרגתית לכושר
• משקל סביר על הגב
• נעליים גבוהות

סימנים:

• קושי בתנועה
• כאב בתזוזה
• סיפור מקרה
• נפיחות
• אודם
• חום

טיפול:

נטפל על פי ראשי התיבות RICE

• Rest - מנוחה לרגל: פחות תנועה, שימוש במקל כקב מאולתר שיוריד משקל מהרגל
• Ice - קירור האזור בעזרת קרח או מים קרים.
  שימו לב שלא מניחים קרח ישירות על העור אלא עטוף בשכבה או שניים של פלסטיק. בנוסף לא מצמידים את הקרח ליותר מרבע שעה.
• Compression - קשרו משולש בד -או כל חתיכת בד הולמת - אל כף הרגל בהתאם לסרטון המצורף
• Elevation - הגביהו את הרגל אל מעל גובה הלב (בעזרת תיק, כרית, וכו') כך תקטינו את הנפיחות שתיווצר

דגש: במצב של נקע "רציני" מומלץ לבצע צילום כדי לוודא שאין שברים בכף הרגל / קרע של הרצועה

שלפוחיות בכף הרגל

הגדרה: שלפוחית היא כיס עור מלא נוזל שנוצר עקב שפשוף העור בכף הרגל כתוצאה מהליכה מרובה ונעלים חדשות / לא מתאימות.

מניעה:

• התרגלו לנעלים, לכו איתם שעתים שלוש ביום למשך כמה שבועות לפני הטיול
• הקפידו על יובש בכף הרגל (שלפוחיות מתפתחות יותר בסביבה רטובה)
• השתמשו בגרביים עבות וגבוהות (מקטין את השפשוף בכף הרגל)

טיפול:

• חבישת השלפוחית (יש פלסטרים מיוחדים לשלפוחיות ששמעתי שעושים עבודה טובה)

אל תפוצצו את השלפוחיות. זה יביא הקלה זמנית בכאב שיחזור אחר כך ובגדול.
בנוסף זה מהווה מקור פוטנציאלי לזיהום.

פגיעות בעלי חיים

יומן מסע יום חמישי 02/05/13

"ראיתי נחש זוחל לידי, האזנתי לרחש האורנים הנעים ברוח, נעקצתי בידי זבוב ירוק" אני במצב זן...

אנחנו רגילים לפחד מבעלי חיים אבל באותו יום ישבתי לי בנחת בחורשה סמוך לירושלים וראיתי נחש זוחל במרחק של כמה מטר ממני. אני לא הטרדתי אותו והוא לא הטריד אותי. אחרי הכל  שנינו רק רוצים להעביר את היום בנחת אין לו שום סיבה לתקוף אותי (אני קצת גדול כארוחת צהריים) ולי אין שום סיבה להטריד אותו.

ברור שאתם עשויים להעקץ להינשך ולחטוף ההכשות אבל כל עוד לא נטריד את ילידי המקום אין סיבה שהם יטרידו אותנו.

הכשת נחש:

בארץ ישנם 41 מיני נחשים מתוכם תשעה ארסיים. אם אנחנו לא יודעים אם הנחש ארסי או לא נתייחס אליו כארסי Better safe than sorry עדיף להיזהר מלהצטער

מניעה:

מספר אמצעי זהירות פשוטים יקטינו מאוד את הסיכון

• נחשים מחפשים מקומות חמים הנעלים שלכם והשק"ש הם יעד מבוקש. הפכו ונערו את הנעליים לפני שתנעלו אותם. נערו את שק השינה אם הוא היה פתוח בשטח זמן ארוך
• אל תכניסו יד למקומות שאתם לא רואים (מחילות גזעי עצים וכו')
• נעלו נעליים סגורות וגבוהות
• אל תהפכו אבנים עם היד

                  

סכנות: תלוי בסוג הנחש יכול לנוע מכאב ונפיחות ועד למוות.

סימנים:

• סיפור מקרה - הרגשתם כאב פתאומי ברגל ואתם רואים "שרף עין גדי" זוחל החוצה מהשק"ש שלכם
• תחושת נימול (אובדן תחושה / הירדמות של האזור) ועקצוץ
• פסים אדומים ממקום ההכשה כלפי מרכז הגוף
• כאבי בטן, בחילות, הקאות
• בצקות - הצטברות נוזלים
• שינויים במצב הכרה
• כאב באזור ההכשה
• סימני הכשה
• שלפוחיות
• פרכוסים
• נפיחות

טיפול:

• נסו לצלם את הנחש או לזכור כיצד הוא נראה כדי שבית החולים יוכלו להתאים נסיוב (נוגדן לארס)
• הסרת תכשיטים ובגדים מהאבר הפגוע - הוא עשוי להתנפח ואז הם יחסמו את זרימת הדם לאיבר
• הרגעת הנפגע - כשאדם לחוץ זרימת הדם מהירה יותר והארס מתפשט מהר יותר
• פינוי - בהקדם האפשרי לבית חולים
• ניקוי וחיטוי מקום ההכשה
• קיבוע האבר הפגוע - כלומר לקשור אותו בצורה שלא יזוז (תזוזה מגבירה זרימת דם)

דגש! אל תרדפו אחרי הנחש הוא עשוי להכיש בשנית

מצוות לא תעשה בהכשה:

• אל תחתכו את מקום הפציעה
• אל תניחו חוסם עורקים
• אל תקררו את האיבר
• אל תמצצו את הארס
• אל תחממו אותו

אם הייתי מקבל שקל בכל פעם ששמעתי אחת מהעצות האלא מזמן הייתי קונה פיתון מחמד :)

עקיצת עקרב:

אותם אמצעי זהירות כמו נחשים. אל תטרידו אותו והוא לא יטריד אתכם

סימנים באזור העקיצה:

• תגובה אלרגית (אפשרי)
• כאב עז
• נפיחות
• אודם

סימנים כללים בגוף:

• התכווצויות שרירים/פרכוסים
• כאבי בטן, בחילות, הקאות
• ירידה ברמת הכרה
• עליית חום גוף
• קשיי נשימה

טיפול:

• קירור אזור הפגיעה (בניגוד להכשת נחש)
• קיבוע האיבר הפגוע
• פינוי לבית חולים
• הרגעה

נשיכת עכביש:

בארץ ישנם שני עכבישים ארסיים "ששן חום" ו"אלמנה שחורה"

סימנים:

• התכווצות של שרירי הבטן, הכתפיים או החזה
• נימול -חוסר תחושה- של האזור הפגוע עד לשיתוקו
• אזור אדום ממנו נמשכים פסים אדומים
• עור חם סביב הנשיכה (אפשרי)
• חולשה כאב ראש סחרחורות
• גירוד ופריחה בעור
• בחילות והקאות
• קשיי נשימה
• כאבים עזים
• נמק מקומי

טיפול:

רוב העקיצות אינם גורמות לבעיות מעבר לנפיחות קלה ותחושת גירוד. אם המצב מחמיר כדאי להגיע לבית חולים ליתר ביטחון.

לסיכום: מרבית המצבים בהם תתקלו ניתנים למניעה בקלות. וגם אם הגעתם אליהם אפשר לתת מענה טוב ברמת השטח. ליתר ביטחון שווה לדעת איך מגיעים מהמקום בו אתם נמצאים אל הכביש הקרוב ואיך מזעיקים סיוע רפואי.

נפגש בשבילי החיים משה