דבקות במשימה לא מספיקה
בתחילת מלחמת חרבות ברזל לקחתי ערימת ספרים למילואים. אחד מהם היה "חיוור היה הלילה" שמספר את סיפורו של פנחס (סיקו) זוסמן מפקד הפלמ"ח והכלכלן הנערץ. על פי הספר נקודת המוקד של חייו היתה הקרב הכושל עליו פיקד בגבעת קוריקור שבאזור מודיעין. בקרב נהרגו עשרות מלוחמיו והוא נותר, כנראה, עם הלם קרב מתמשך. לאחר הקרב נהג סיקו לאמר "דבקות במשימה לא מספיקה. צריך גם לדעת לעשות את העבודה".
בפוסט הזה אני הולך להציג על מגוון טכניקות שיהפכו אתכם לעובדים טובים יותר. הם יעזרו לכם לתכנן את הזמן טוב יותר ולעקוב אחרי המשימות שלכם ביעילות. יש לי אמון רב בכלים האלו ואני משתמש בהם כעשור אבל חשוב לי להזהיר אתכם לא לבלבל בין הזנב לכלב. הטכניקות שאציג כאן הם תוספת שמגיעה אחרי שאתם שולטים היטב בעבודה. הן יעזרו לכם להפיק יותר מיום העבודה שלכם רק אחרי שהגעתם לנקודה שבה העבודה עצמה נעשית היטב. כדי להמחיש את הנקודה אני רוצה לספר על הכישלון המהדהד שלי בעבודה כלבורנט.
אחרי שעזבתי את התואר השני בביולוגיה התחלתי לעבוד כלבורנט במעבדת ביולוגיה בתיכון. לצערי הניסויים בביולוגיה שארגנתי לתלמידים לא עבדו. אני חושד שחומרי הניסוי איתם עבדתי לא היו טריים מספיק אבל עד היום אני לא בטוח מה בדיוק הייתה התקלה. זו הייתה תקופה של סטרס נוראי מבחינתי. הגעתי למעבדה בזמני הפנוי וביצעתי באופן עצמאי את הניסויים. נעזרתי בלבורנט משנה שעברה והתייעצתי עם אנשי מקצוע בתחום ללא הועיל. העבודה הייתה כישלון חרוץ ואחרי שנה פוטרתי ובצדק. לתלמידים הגיע לבורנט טוב יותר.
כמה קומות מעלי הייתה מעבדת הכימייה שנראתה כהיפוכה הגמור של המעבדה שלי. בניגוד לסדר ולנקיון עליהם הקפדתי מעבדת הכימייה הייתה הפוכה. מבחנות מלוכלכות מילאו את הכיור והמעבדה הייתה כאוס אחד גדול. אבל הניסויים בכימייה עבדו היטב. הלבורנט של מעבדות הכימייה הגיע לתוצאות הרלוונטיות למקום העבודה. לאף אחד לא היה אכפת אם המעבדה שלי מסודרת ומצוחצחת כל עוד הניסויים של התלמידים כושלים. מצד שני מקום העבודה של הלבורנט לכימייה היה שמור כל עוד הניסויים פעלו היטב גם עם המעבדה הייתה הפוכה.
בפראפזה על המשפט של סיקו "ניהול משימות מבריק לא מספיק. צריך קודם כל לדעת לעשות את העבודה". בהקשר הזה אני רוצה להזהיר מהמרדף אחרי טכניקות מתקדמות לניהול זמן ופרודקטיביות. אפשר להתאהב בשיטות שונות לניהול משימות ובמעקב מדוקדק אחרי היעדים. הבעיה היא שהרבה פעמים העבודה עצמם נזנחת בצד הדרך. לעיתים תכופות ההתעסקות בהתפתחות אישית קלה יותר מהעבודה עצמה והופכת באופן אירוני לגורם לדחיינות.
פרודקטיביות אמיתית דורשת מעט מאוד כלים. בעיקר לקום בבוקר ולעשות את מה שצריך בלי דחיינות. היזהרו משירת הסירנה של הפיתוח האישי. רוב הזמן והאנרגיה שלכם בעבודה צריכים להיות מוקדשים לעשיית העבודה. הכלים והמערכות בהם אתם משתמשים בשביל לתמוך בביצוע העבודה צריכים לתפוס מעט מאוד מהזמן ותשומת הלב שלכם.
קיצורי דרך לשכר גבוה
כפי שהזכרתי בעבר הדרך לשכר גבוה עוברת ברכישת כישורים נדירים ומבוקשים. אם אתם טובים מאוד במשהו שיש לו ביקוש גבוה תוכלו לקבל שכר גבוה ותנאים טובים בעבודה. זה ההסבר לתנאים המפנקים בהייטק. כאשר יש תחרות עזה על עובדים הדרך למשוך אותם היא בעזרת תנאים טובים יותר. היצע וביקוש בפעולה בתחום התעסוקה.
האתגר עם צבירת כישורים נדירים ומבוקשים היא שזה תהליך איטי. בספר "מצויינים" מלקולם גלדוול טוען שנדרשות עשרת אלפים שעות אימון כדי להפוך לטובים בתחומכם. לאדם ממוצע זה לוקח עשור של התמדה בתחום המומחיות שלו. בעיניי הזמן והמאמץ שנדרשים לרכישת הכישורים האלו משתלמים. לא רק בפן הכלכלי אלא בסיפוק מעבודה מורכבת שמבוצעת היטב.
במקביל לרכישה האיטית והמייגעת של כישורים נדירים ומבוקשים יש דרכים מהירות יותר לבלוט בשוק. בספר "המנכ"ל מהדלת הסמוכה" מציינים שתי דרכים לבלוט כמועמד מוצלח למנכ"לות:
הדרך הראשונה היא אמינות. כלומר להגיע למצב בו הממונים עליכם והעובדים תחתיכם יודעים שכל מטלה שתגיע אליכם תבוצע על הצד הטוב ביותר.
הדרך השנייה היא שיווק עצמי. אם אתם עושים עבודה טובה אבל אף אחד בחברה לא מודע לקיומכם תתקשו מאוד למנף את העבודה הקשה שלכם כדי להתקדם.
הצלחה בקריירה = תוצאות טובות * הכרה
תוצאות טובות ללא קרדיט יקשו עליכם להתקדם. מצד שני קרדיט לא מבוסס לא יחזיק מעמד לטווח הארוך. צריך לעבוד על שני חלקי המשוואה.
בעיניי הרעיונות האלו מתכנסים למערכת שפועלת באופן סינרגטי (כלומר רכיבי המערכת תומכים אחד בשני). אם אתם עובדים קשה על הכישורים שלכם ודואגים לספק תוצאות טובות במקום העבודה ולקחת עליהם קרדיט בתבונה תקבלו הזדמנויות נוספות. ההזדמנויות האלו יאפשרו לכם להתאמן על סט חדש של כישורים ולהמשיך לספק עבודה טובה תוך שיקוף של ההישגים שלכם למעסיקים. זה יפתח בפניכם דלתות נוספות וחוזר חלילה.
איך לטפח אמינות?
כדי לעזור לכם לטפח אמינות אני רוצה להציג שלושה עקרונות שיעזרו לכם להגיע לביצועים טובים יותר באופן עקבי:
אמרו לא למשימות
בספר "4000 שבועות - ניהול זמן לבני תמותה" טוען אוליבר ברקמן שהניסיון שלנו להתייעל ולהספיק עוד ועוד הוא פאטה מורגנה (אשלייה אופטית). לעולם לא נגיע אל המנוחה והנחלה. ככל שנשתפר בביצוע משימות כך יונחו עוד דברים על הצלחת שלנו. הפתרון היחיד הוא לקבל את עובדת היותנו בני תמותה בעלי זמן מוגבל ולהתמקד בדברים הספורים שחשובים לנו מספיק. זה דורש את היכולת לוותר על מחויבויות שגוזלות מזמננו אבל לא מקדמות אותנו אל היעדים אליהם אנו חותרים. כלומר להגיד לא לבוס כשאנחנו חושדים שהמשימה החדשה תבוא על חשבון המשימות הקיימות.
צרו מערכת אמינה לניהול משימות
בספר "לגרום לדברים לקרות" דיויד אלן כותב שהמוח לא נועד כדי לזכור דברים אלא כדי לבצע אותם. אם נלמד לייצר מערכת חיצונית שבה נוכל ללכוד את כל המשימות, הרעיונות והתזכורות שלנו נוריד מעצמנו עומס מנטלי רב ונוכל להתמקד בביצוע של המשימות במקום בניסיון להיזכר מה רצינו לעשות.
מערכת ניהול המשימות שלי מתחלקת ליומן, גוגל דרייב ולתוכנת ניהול משימות:
בשביל יומן אני משתמש בגוגל קלנדר שבו אני רושם פגישות ואירועים קבועים. לדוגמה שעתיים עבודה על העסק או תור לרופא. כל מה שקורה בזמן ספציפי נכנס לכאן.
בגוגל דרייב (ולעיתים גם במחברת פיזית) אני משתמש כדי לרשום רעיונות ולשמור מסמכים חשובים. מצגות של קורס ההשקעות, קובץ בו אני מסכם את המאמרים שאני קורא על המתמטיקה של הפרישה המוקדמת, ספר המתכונים המשפחתי שאני יוצר, מצגות באקולוגיה מימיי כמורה ועוד.
לבסוף אני משתמש באפליקציית בטודיאסט בתור מערכת לניהול משימות. ניסיתי כמה תוכנות שונות ועוד לא מצאתי משהו שמנצח את הפשטות והאלגנטיות של התוכנה הזו.
דיוויד אלן מציין שברגע שהמוח שלכם יוכל "לסמוך עליכם" שתלכדו את הרעיונות שהוא מעלה תקבלו שפע של רעיונות נוספים. מניסיון זה נכון. במקום להרגיש מוצפים משפע הרעיונות שיש לכם אתם יודעים שיש לכם מערכת שיכולה לתפוס אותם ולהגיע אליהם עם הזמן.
כדי שהמערכת הזו תפעל ותוכלו לסמוך עליה אתם זקוקים לשני דברים:
- מערכת נוחה שאליה תוכלו לזרוק רעיונות, משימות ותזכורות בלי מאמץ. בעיני השילוב של גוגל קלנדר, טודואיסט, גוגל דרייב ומחברת סוגר את הפינה. ככל שתתנסו יותר תלמדו איך לעצב לעצמכם מערכת אישית שמתאימה לצרכים שלכם.
כאן כתבתי על האופן בו אני מבצע סריקה שבועית. הקטע הזה לא לגמרי עדכני (לדוג' כיום אני עובד עם טודואיסט ולא עם טרולו) אבל הוא יתן לכם התרשמות כללית. - סריקה שבועית - מערכת ניהול המשימות נוטה להתמלא לאורך הזמן. זה הופך את השימוש בה לקשה עד בלתי אפשרי. כאן נכנסת הסריקה השבועית. אחת לשבוע הקדישו שעתיים שלוש כדי לעבור על המשימות והתזכורות שלכם. האם זה חשוב? האם זה עוד רלוונטי? האם המשימה הזו צריכה לקרות עכשיו או בעוד חודש? כן, זה דורש זמן אבל בלי ההרגל השבועי הזה המערכת תסתם, תאבד מיעילותה ואתם תפסיקו לסמוך עליה.
פתחו הרגלים טובים
בסוף הקטע הקודם הזכרתי את ההרגל של סריקה שבועית. כוח רצון בתור מפתח להצלחה מוערך יתר על המידה. לרצות לעבוד קשה זו התחלה טובה אבל כוח רצון הוא משאב מוגבל. במוקדם או במאוחר "יגמר לכם הסוס" או שבדיוק יהיה פרק חדש בנטפליקס והמשימה תתקע.
אנטוני טרולופ, הסופר האנגלי הפורה להפליא, אמר "מעשה יומי אם הוא באמת יומי יביס את כוחו של הרקולס" אנחנו נוטים להעריך יתר על המידה את מה שנשיג במאמץ מרוכז אבל מעריכים בחסר ניכר את מה שניתן להשיג במעשה קטן שחוזר על עצמו שוב ושוב.
יש כמה ספרים טובים בתחום ההרגלים והבולט שבהם הוא "הרגלים אטומים" של ג'יימס קליר. הנה כמה טיפים קטנים שעוזרים לי בטיפוח הרגלים טובים הם:
שימו לב לחיכוך - חיכוך פירושו כמה קל / קשה לנו לעשות משהו. אם אני יושב על הספה בבית עם שלט ביד החיכוך הכרוך בצפייה בפרק נוסף בנטפליקס אפסי. מצד שני אם חדר הכושר נמצא בצד השני של העיר ואני צריך לנסוע לשם החיכוך הכרוך ביציאה לאימון גבוה. ככל שתצליחו להקטין את החיכוך בדרך להרגלים טובים ולהגדיל את החיכוך בדרך להרגלים רעים יקל עליכם לפתח את ההרגלים הרצויים.
היו מאוד ספציפים בנוגע להרגל שאותו אתם מנסים לפתח. האמירה "אני רוצה לעשות יותר כושר" מעורפלת למדי. לעומת זאת המטרה "כל יום בין 09:00-09:15 אבצע אימוני משקל גוף בבית בעזרת אפליקציית הכושר Down Dog ספציפית יותר ומקלה על הביצוע.
בצעו מעקב. רישום פשוט שעוזר לכם לראות את ההתקדמות שלכם יכול לעזור להתמיד בהרגל. השיטה של לסמן X בלוח השנה כדרך לעקוב אחרי ביצוע המשימה היא קלאסיקה ששימשה את סיינפלד כשניסה לשייף את כישוריו ככותב.
מתעניינים בהשקעות ובפיננסים? מוזמנים לקבוצת הוואטסאפ הפיננסית שלי
משה
« פוסט הבא
פוסט קודם »
תגובות
הוסף רשומת תגובה