צינורות כיבוי אש קסומים, אינפלציה, ריבית בנק ישראל ועוף ב1,000 שקל
דמיינו שבמעמקי הכספות של בנק ישראל יש צינור כיבוי אש קסום. במקום מים יוצאים ממנו שטרות של 200 שקלים
עקב שינויים מפתיעים בפוליטיקה הישראלית התמנתם לתפקיד נגיד בנק ישראל. אחרי הנאומים החגיגים והתצלומים ניגש אליכם הפקיד הראשי במשרד ושואל אתכם "באיזה עוצמה תרצו שצינור הכסף יפעל"? אם התשובה המיידית שלכם היא שאתם רוצים זרימה מקסימלית של שטרות טעיתם וכנראה שגרמתם נזק משמעותי לכלכלת המדינה.
כסף כסף תרדוף
"מחירי המזון באירופה היו פחות או יותר קבועים במשך כל ימי הביניים. מטבע כסף או זהב קנה כמות ידועה של סחורה, למעט בתקופות של מחסור זמני בעקבות אסונות או בצורות. הסיבה ליציבות המחירים ארוכת השנים היא שכמות הזהב והכסף שנכרתה מהאדמה תאמה, פחות או יותר, את קצב הגידול של האוכלוסייה: דהיינו, כמות מטבעות הזהב בארנק ממוצע לא השתנתה יותר מדי לאורך מאות שנים. בעקבות הצפת השוק בכסף הספרדי, היו לפתע הרבה יותר מטבעות, בהרבה יותר ארנקים. מה אנשים עושים עם הכסף שלהם? הם קונים סחורות, כמובן. ביקוש מוגבר לסחורות יוצר, באופן טבעי, עליית מחירים – וזו בדיוק ההגדרה של אינפלציה: מצב שבו יש יותר ויותר כסף שמנסה לקנות את אותה כמות הסחורה.
התוצאה הייתה שמחירי המזון באירופה זינקו פי שבעה בתוך מאה שנים, ועליית המחירים הזו נטרלה חלק גדול מהעושר שצברה האימפריה הספרדית: הספרדים נאלצו לבזבז פי שבעה יותר כסף כדי לקנות את אותה הכמות של סחורות שהם קנו מאה שנים קודם לכן. במילים אחרות, מיליוני האינדיאנים שמתו בפוטוסי, עשו זאת – פשוטו כמשמעו – כמעט לחינם." מתוך הפרק המשובח של רן לוי על ההיסטוריה של האינפלציה
אינפלציה
מטבעות כסף, שטרות, קלפי פוקימון, ביטקויין וכל מוצר אחר מצייתים לכללי ההיצע והביקוש. כאשר ההיצע של מוצר מסויים עולה בחדות הערך שלו יורד. זו הסיבה שבתפקידכם החדש כנגיד בנק ישראל אתם לא רוצים זרימה מהירה מידי של כסף מתוך ברז הכסף הקסום. עודף של כסף בשוק עשוי לגרום לאינפלצייה משמעותית.
אחד הכינויים לאינפלציה הוא "הרוצח השקט של הכסף". במבט ראשון לא מרגישים בהשפעתה. אם השארתם 1,000 שקל ואוסף קלפי פוקימון בכספת תמצאו אחרי עשור 1,000 שקל ואת קלפי הפוקימון שלכם. אבל הכסף יוכל לקנות הרבה פחות. ערך הכסף שלכם ירד. זה לא מורגש בטווח הקצר אבל הרסני בטווח הארוך.
שווי נומינלי וריאלי
בהקשר הזה יש שני מונחים ששווה להכיר:
שווי נומינלי - כמה מטבעות יש לי ביד. השווי הזה נשאר קבוע ולא מושפע מהאינפלציה.
בדוגמה מקודם עדיין יש לי 1,000 שקל ביד.
שווי ריאלי - מה הכסף שלי יכול לקנות. עדיין יש לכם 1,000 שקל ביד אבל הם קונים פחות.
אם תמתינו מספיק זמן הרבה פחות.
אני מכיר אנשים שפוחדים להשקיע בבורסה כי אפשר להפסיד שם המון כסף. זו תפיסה שנובעת מחוסר ההבנה של ההבדל בין שווי נומינלי לריאלי. כאשר משאירים את הכסף בתוכנית חיסכון מעפנה בבנק שומרים על הערך הנומינלי שלו אבל מאבדים הרבה מהערך הריאלי שלו. כמשקיעים אנחנו צריכים להתמקד בשמירה והגדלה של הערך הריאלי של הכסף.
אני מעדיף 200 שקלים עם שווי ריאלי גבוה שיכולים לקנות לי ארוחה טובה במסעדה על פני 1,000 שקל עם שווי נומינלי גבוה שמספיקים בקושי לסנדוויץ עבש בקיוסק.
התגוננות מכוחה ההרסני של האינפלציה היא אחת הסיבות הטובות ביותר לעסוק בהשקעות. השקעה בנכס שערכו עולה מהר יותר מקצב האינפלציה, לדוגמה מניות, תאפשר לכם לשמר ואף להגדיל את השווי הריאלי של כספכם.
דרך נוספת להתגונן מפני אינפלציה היא שמירה על אחוז חיסכון גבוה. אם אתם חוסכים אחוז משמעותי מההכנסה של משק הבית שלכם אינפלציה ברמה סבירה לא תקשה עליכם במיוחד. מצד שני אם אחוז החיסכון שלכם אפסי או שלילי האינפלציה תקשה עליכם לסיים את החודש.
ריבית בנק ישראל והשפעתה על האינפלציה
בתפקידכם החדש כנגיד בנק ישראל אתם יכולים לשלוט בזרימת הכסף בעזרת שינויים בשער הריבית. זה מעט טכני אז לא להיבהל:
"ריבית בנק ישראל היא אמצע המרווח שבין שיעור הריבית שבו מלווה בנק ישראל כסף לבנקים המסחריים לבין שיעור הריבית שבו בנק ישראל לווה כסף מהבנקים המסחריים. בנק ישראל מלווה כסף לבנקים וגם מאפשר להם להפקיד אצלו. שער הריבית שבנק ישראל גובה על ההלוואות, גבוה משער הריבית שהוא משלם על פיקדונות הבנקים. נקודת האמצע שבין שני השערים הללו, היא ריבית בנק ישראל."
נניח שבנק ישראל מלווה 100 שקל לשאר הבנקים. הוא יגבה מהם 4% ריבית על ההלוואה ויעניק להם 2% ריבית על הפקדונות. ריבית בנק ישראל תהיה באמצע בין ריבית ההלוואה לריבית הפקדונות ולכן תהיה 3%.
האם אינפלציה זה רע?
ממשלות אוהבות אינפלציה מתונה. כשערך הכסף נשחק לאיטו אנחנו נוטים להוציא כספים במקום לשמור אותם מתחת לבלטות. כלכלות תקינות זקוקות לזרימה של כסף כדי לפעול. כשאני קונה ארוחת בוקר בבית הקפה הוא יכול להעסיק סטודנטים שיוכלו לשכור דירה על יד האוניברסיטה מה שיאפשר לבעל הדירה לשלם לקצב המקומי על רבע כבש ולירקן על תפוחי אדמה ובטטות וכן הלאה. מצד שני אם הכסף שומר על ערכו משתלם לי לשמור אותו מתחת לבלטות מה שיחסום את זרימת הכספים שתיארתי מקודם. במצב כזה בעל הבית יתקשה להכין את תבשיל הקדירה שתכנן.
יתרון מעניין נוסף באינפלציה מתונה טמון בכך שהיא מאפשרת להוריד שכר לעובדים. בתלוש המשכורת יהיה רשום אותו הסכום אבל השווי הריאלי שלו ירד. זה יתרון מבחינת המעסיקים. רשמית אף אחד לא הוריד לכם את השכר. בפועל אתם יכולים לקנות פחות.
מצד שני מדינות חוששות מאינפלציה גבוהה מידי. כאשר ערך הכסף נשחק במהירות היכולת של אנשים להתנהל נפגעת. לסטפן צוויג יש תיאור מרתק על אירופה אחרי מלחמת העולם הראשונה. האינפלציה הייתה כה חריפה שאנשים עברו לסחר חליפין ואיבדו לחלוטין את האמון במטבע המקומי. בארץ חווינו אינפלציה גבוהה מאוד בשנות ה80 כאשר קילו עוף נמכר ב1000 שקל.
כמובן שאילו מקרי קיצון שבהם האינפלציה עלתה בעשרות ומאות אחוזים. אבל גם עלייה של 7-8% יכולה להקשות מאוד על משקי בית שעד כה הצליחו להישאר עם הראש מעל המים.
כמשקיעים אנחנו צריכים להיות מודעים ליחס בין הריביות במשק לאינפלציה כיוון ששינויים בשער הריבית ישפיעו באופן משמעותי על פלח האג"ח שלנו. אבל זה כבר נושא לפוסט אחר.
מקורות לקריאה נוספת
« פוסט הבא
פוסט קודם »
תגובות
הוסף רשומת תגובה