בגרויות מיותרות וקרנות השתלמות

 השגחתי היום בבחינה במתמטיקה בבית הספר והופיעה שם השאלה הבאה:

אלעד לקח הלוואה מהבנק בסך 400,000 שקלים. בכל שנה הוא הקטין את חובו לבנק ב14%. 

• מה היה החוב של אלעד שנתיים אחרי שלקח את ההלוואה? 

• מה יהיה החוב של אלעד 13 שנה אחרי שלקח את ההלוואה?

• 13 שנה לאחר שלקח את ההלוואה קיבל אלעד 50,000 שקלים מקרן ההשתלמות. האם סכום זה יספיק כדי להחזיר את יתרת החוב לבנק? נמק.

נניח בצד את זה שזה צורה ממש מוזרה להחזיר חוב. בכל שנה אלעד יחזיר סכום הולך וקטן ולעולם לא יסיים להחזיר את החוב. הנקודה העיקרית היא שבעיניי בוזבזה כאן הזדמנות ללמד מיומנויות פיננסיות מועילות. 

כשהסתכלתי על השאלה חשבתי "אל תפתח את קרן ההשתלמות זה בזבוז נוראי של הפטור ממס רווחי הון %$#@&*" 

כמה חבל שלא מנצלים את לימודי המתמטיקה להענקת כלים פיננסים פרקטיים לתלמידים. למה לא לנצל את ההזדמנות כדי ללמד סוגיות מהעולם האמיתי כמו בחירה בין קרנות השתלמות. השוואת הלוואות שונות תוך חישוב עלות הריבית ועוד.

אין לי משהו ספציפי נגד לימודי המתמטיקה. זה נכון בנוגע לרוב מוחלט של המקצועות שנלמדים בבית הספר. אנחנו מקדישים תקציבי עתק להוראת חומר שרובו ככולו חסר תועלת בעולם האמיתי. 

חשוב לי להגיד שזה קל מאוד לכתוב פוסטים שתוקפים את משרד החינוך. אבל ברור לי שכתיבת תוכנית לימודים היא משימה כמעט בלתי אפשרית. איזה מיומנויות יהיו רלוונטיות בעתיד? לאילו גופי ידע יש ערך? איך מותחים את שמיכת השעות המוגבלת על פני סך הנושאים שצריך ללמד. 

כל בחירה היא ויתור על נושאים אחרים. השמת דגש על מיומנות אחת תמיד תבוא על חשבון זמן שיוקדש למיומנות אחרת. 

אין לי תשובה מסודרת לזה. אבל אני מרגיש שיש פער עצום בין המיומנויות להם אני נזקק בחיי היום יום לבין חומרי הלימוד שנלמדים במערכת החינוך. בעיני צריך להקדיש יותר זמן למיומנויות וידע של "העולם האמיתי" ופחות לטעימה ממגוון של נושאים בהם לא ניגע ביום יום. 

#סוף_הוצאת_קיטור#

נפגש בשבילי החיים
משה