מכתב פרידה מתלמידי מגמת מדעי הסביבה

אני רוצה לסכם את השנתיים האחרונות בכמה מילים

בעיני המסר העיקרי ממגמת מדעי הסביבה הוא שלמעשי היומיום שלנו יש השלכות על העולם הסובב אותנו. האוכל שאנחנו קונים, הדרך שבה אנחנו מגיעים ממקום למקום, הבגדים שאנחנו לובשים ועוד. לכל אחת מההחלטות האלו יש השלכות על העולם לטוב ולרע.

ההתחממות הגלובלית, הכחדת מינים, זיהום האוקיינוסים ושאר הנזקים הסביבתיים הם לא משהו מרוחק שקורה בידי מישהו אחר במקום אחר. אנחנו חלק מהבעייה ולכן אנחנו גם חלק מהפיתרון. 

ברגע שאנחנו מבינים את זה עומדות בפנינו שתי אופציות:

1. להתעלם ולהמשיך בחיינו כרגיל

2. לפעול ולשפר את המצב

אופציה אחת לא אפשרית מבחינה מוסרית מה שמשאיר לנו את האופציה השנייה. 

נניח שאתם מחליטים שאתם רוצים לפעול ולשפר את המצב איך עושים את זה? מה תכלס צריך לעשות? 

בשביל לענות על זה אנחנו צריכים להבין את שתי הבעיות שעומדות בפני אנשים שמנסים לעשות שינוי סביבתי:

1. המשימה גדולה מידי

2. מיקוד שגוי

גודל המשימה 

אתחיל עם גודל המשימה. האנושות היום נושקת ל-8 מיליארד אנשים. קל מאוד להרגיש שההשפעה הסביבתית שלי זניחה. שהמאמץ שלי להגיע לעבודה באופניים או לעשות קומפוסט משאריות מזון חסר משמעות. 

אבל התפיסה הזו שגוייה כי גם אם ההשפעה שלי קטנה היא עדיין קיימת ומדידה ויש לי אחריות מוסרית לעשות כמיטב יכולתי למען בני האדם החיים כיום ובעתיד. 

כפי שנאמר בפרקי אבות: "לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר, וְלֹא אַתָּה בֶּן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה" כלומר, אני לא אפתור את הבעיות הסביבתיות שעומדות מולנו. אבל, אין לי את החירות להימלט מהאחריות ולהימנע מהמעט שבכוחי לעשות. 

הסיבה השנייה שבגללה התפיסה הזו שגוייה היא שבני אדם לא חיים בוואקום. אם אני עושה קומפוסט ומטפח גינה יתכן שאשפיע על השכנים בבניין שלי. אם אני מזמין המבורגר צמחוני אני מעודד חברות לייצר עוד תחליפי בשר. 

מיקוד שגוי

הבעיה השנייה יותר מבלבלת. אחרי שהחלטתי לקום ולפעול עלי לשאול את עצמי מה בעצם לעשות. אחרי הכל יש לי זמן ומשאבים מוגבלים. בחירה בפעילות אחת מגיעה על חשבון שאר הפעולות שיכולתי לעשות. 

אין לנו ברירה אלא לבחור פעילויות ספציפיות. איך אפשר לעשות את זה? למה להעדיף פעילות סביבתית אחת על חשבון אחרת? 

כדי לענות על זה חשוב להבין שלמעשים שונים יש השפעה סביבתית שונה. מעשים מסויימים יועילו מאוד לסביבה ומעשים אחרים לא יועילו ואפילו יזיקו. אם אבזבז את זמני על מעשים לא אפקטיבים אועיל פחות לסביבה ממה שיכולתי. 

ניקח את נושא הפסולת כדוגמה; אפשר לחשוב על חמשת ה-R כאוסף של שיטות שנעות על ציר מהמועילה ביותר לפחות מועילה. מיחזור בקבוקי פלסטיק עדיף על הטמנה אבל הפחתה במקור עדיפה על מחזור. 

לאור זה השאלה המתבקשת היא מה הם המעשים האפקטיביים ביותר? איפה הזמן והמשאבים שלי יביאו מקסימום תועלת? לשמחתי מדענים כבר עשו את העבודה השחורה ובדקו מהם המעשים האלו.

את התוצאות אפשר לראות בגרף המצורף שמתאר את ההשפעה של מעשים שונים שאדם יכול לעשות על פי רמת האפקטיביות שלהם. המעשה שנמצא בצד הימני ביותר של הגרף הוא המעשה האפקטיבי ביותר (הבאת פחות ילדים) ומה שנמצא בקצה השמאלי של הגרף הוא המעשה הפחות אפקטיבי.

מקור לגרף, מקורות נוספים בנושא תוכלו למצוא בסרטון היוטיוב המעולה הזה. אני ממליץ בחום לעקוב אחרי הערוץ שמנגיש בצורה נהדרת נושאים סביבתיים.

אם כך בוא נסדר את המעשים מהאפקטיבי ביותר לפחות אפקטיבי:

1. להביא פחות ילדים 

2. לחיות ללא רכב

3. לטוס פחות

4. לקנות אנרגיה ירוקה

5. להיפטר מרכב חשמלי לטובת חיים נטולי רכב

6. לעבור לדיאטה שמורכבת ברובה ממזונות מהצומח

להביא פחות ילדים 

ישראל היא מדינה שמעודדת ילודה. משפחות גדולות זו הנורמה כאן. מי כמוני יודע אני ילד שישי מתוך שמונה ויש לי עשרות אחיינים. אבל אי אפשר להתעלם מהעלות הסביבתית של הבאת ילדים לעולם. לכל אדם יש טביעת רגל אקולוגית ויותר אנשים מגדילים את טביעת הרגל של האנושות.  

שימו לב שאני לא אומר לא להביא ילדים אלא לחשוב על גודל המשפחה. אם במקום להביא לעולם ארבעה ילדים תביאו שלושה כבר עשיתם שינוי ענק. גודל המשפחה הוא החלטה שנמצאת לחלוטין בשליטתנו. 

לחיות ללא רכב

הוצאתי רישיון בגיל 27 רוב חיי אני מתנייד בתחבורה ציבורית, באופניים וברגל. אני מחזיק היום רכב כדי שאשתי תוכל להגיע למקום העבודה ובגלל שאין תחבורה ציבורית בסופי שבוע. אבל אם אתם חיים בעיר אפשר לחיות חיים טובים מאוד ללא רכב. בשעות הצורך תמיד אפשר לשכור אחד לכמה ימים או לנסוע בתחב"צ. 

לחיים נטולי רכב יש כמה יתרונות נוספים ששווה לחשוב עליהם:

1. זה בריא - אני רוכב כל יום 5 קילומטר לעבודה ו5 קילומטר חזרה. מעולם לא הייתי בכושר טוב יותר. 

2. זה זול - להחזיק רכב זה יקר. ביטוחים, דלק, ירידת ערך של הרכב ועוד. הסכומים שאני מוציא על תחבורה ציבורית ואחזקת אופניים זניחים לעומת אחזקת רכב.

3. זה חוסך לי זמן - אנשים מדברים על רכב כמשהו שחוסך זמן אבל זו תפיסה שגוייה. כשאני יושב באוטובוס במקום לנהוג אני מרוויח זמן איכות לקריאה ולשמיעת פודקאסטים. בנוסף למרחקים קצרים (4-5 קילומטר) יותר מהיר להגיע באופניים מאשר ברכב ביחוד כשהכבישים פקוקים.

4. אין לי צורך להתעסק עם הנהגים בישראל…

לסיכום, אפשר לחיות חיים טובים מאוד ללא רכב. תחשבו פעמיים לפני שאתם קונים אחד. 

לטוס פחות

חו"ל: שביל האפלאצ'ים עטור העצים. שמורות הטבע המרהיבות בקרואטייה, הגבעות המוריקות של טוסקנה. ביליתי הרבה זמן בטיולים בחו"ל. אפילו ניהלתי בלוג שעוסק בטיולים. עם זאת אי אפשר להתעלם מהעובדה שטיסות גורמות לפליטה מרובה של גזי חממה. 

בעיני טיולים הם חוויה מדהימה. ביליתי זמן רב בדרכים ולמדתי בכך רבות על עצמי ועל העולם. יש פתגם יפה שאומר: 

A long stretch of road will teach you more about yourself than a hundred years of quiet" introspection." Patrick Rothfuss

כלומר, יציאה החוצה מהמוכר והידוע היא דרך נהדרת ללמוד מי אתם. איך אתם מתנהגים כשאיש לא מכיר אתכם? מה תעשו במצבי לחץ? מהם התשוקות והפחדים שלכם?

אבל, האם זה מחייב אתכם להתנייד בטיסות? 

• כשאתם בחו"ל נסו לנסוע ברכבת במקום לטוס

• טיילו בארץ - שביל ישראל מדורג בצדק כאחד מעשרת הטרקים הטובים בעולם. ודאי שיש המון לראות ולעשות בחו"ל ואני אסיר תודה על המקומות שזכיתי לראות אבל יש גם המון מה לראות בארצנו הקטנטונת. 

• אחדו טיולים - במקום לטוס כל שנה לשלוש ימים נסו לטוס כל 3 שנים לשבועיים. מניסיון טיול אחד ארוך יכול להיות זול ומהנה יותר מאוסף טיולים קצרים.

לקנות אנרגיה ירוקה

פחות רלוונטי אליכם כיום אבל ביום מהימים נסו להתקין פאנלים סולאריים על הגג. טוב לסביבה וטוב לכיס. 

להיפטר מרכב חשמלי לטובת חיים נטולי רכב

רכב חשמלי יותר טוב לסביבה מרכב רגיל אבל יצור החשמל עדיין מזהם. לכן אם יגיע היום ותתלבטו בין קניית רכב חשמלי לחיים נטולי רכב עדיף לבחור באופציה השנייה.

לעבור לדיאטה שמורכבת ברובה ממזונות מהצומח

החקלאות ובעיקר גידול בעלי חיים למאכל גורמים לפליטה מסיבית של גזי חממה. נסו לצרוך פחות בשר ובמידת האפשר קנו מוצרים מהחי (בשר, ביצים גבינות וכו') עם תו התקן "חי בריא" שמעיד שבעלי החיים גודלו בתנאים ראויים. הצורך שלנו לאכול בשר לא אמור לבוא במחיר של סבל ליצורים אחרים.

עוד גורם עם השפעה רבה שלא הוזכר הוא הכוח הפוליטי שלכם. נניח שאתם מקפידים כל חייכם להשתמש בשקיות רב פעמיות ולעולם לא לקחת שקיות חד פעמיות מהסופר. נניח שחסכתם כך עשרות אלפי שקיות פלסטיק. זה יפה מאוד אבל חוק שיעלה את מחיר השקיות לשקל או יאסור לחלוטין על אחזקת שקיות בסופר יגרום לחיסכון גדול בהרבה של שקיות. 

באותו אופן נניח שאתם מתניידים באופניים ובתחבורה ציבורית כל החיים והודות לכך הקטנתם מאוד את פליטת גזי החממה שלכם. זה יפה מאוד אבל פוליטיקאי שיעביר עוד כספים לתחבורה ציבורית ויאשר הפעלת אוטובוסים בשבת יגרום להרבה יותר אנשים להתנייד בלי רכב וכך יגרום לאפקט גדול בהרבה. 

בתחילת המכתב רשמתי כמה חשוב לבחור מעשים אפקטיביים כדי להפחית את ההשפעה הסביבתית שלנו. בהקשר הזה המעשה האפקטיבי ביותר הוא מעורבות פוליטית. לקראת הבחירות בדקו איזה פוליטיקאים דואגים לאיכות הסביבה. מי מעביר כספים לתחבורה ציבורית? מי דואג לקידום בנייה עירונית על פני הקמת ישובים חדשים? מי מעביר תקציבים שיכינו את ישראל טוב יותר למשבר האקלים. חברי כנסת כאלו יהיו דב חנין וגדעון סער שהעבירו חוקים מועילים סביבתית. 

יש לכם כוח פוליטי רב השתמשו בו

לסיכום: לנוכח משבר האקלים והנזקים הסביבתיים שהאדם יצר יש לנו אחריות לקום ולפעול. אבל לא כל המעשים נולדו שווים ועלינו להתמקד במעשים המועילים ביותר על פי הסדר הבא. תהיו מעורבים פוליטית, שקלו את גודל המשפחה שלכם, הימנעו מרכישת רכב, טוסו פחות ונסו לצרוך פחות בשר. 

פעולות כמו מחזור, או אחזקת רכב היברידי מרגישות טוב ויש להם אפקט סביבתי מסוים אבל עדיף להתמקד בדברים האפקטיביים ביותר. אם ביצעתם את כל הפעילויות האלו ויש לכם עוד זמן ואנרגיה תתקדמו הלאה לפעילויות בעלות השפעה נמוכה יותר כמו מחזור או תליית בגדים ליבוש במקום שימוש במייבש. 

בהצלחה בהמשך

משה