טיול בגשם

"את הגשם תן רק בעיתו
ובעתיד, פזר לנו פרחים"

בעולם התרמילאות נפוצה התפיסה שישראלים לא יודעים לטייל במזג אוויר קר. רק על עצמי לדבר ידעתי ואני בהחלט לא הייתי מוכן לכמויות הגשם שירדו באפלאצ'ים. אם לצטט סטטוס שהעליתי בזמנו: "כמה גשם ירד היום? בשלב מסוים חשבנו לבקש חילוץ ממשמר החופים." לטייל בגשם יכול להיות נורא ואיום ויכול להיות סביר. הרבה מאוד תלוי בהכנה מתאימה.

נתחיל עם הגנה על הציוד מרטיבות: כשהתחלתי את השביל הייתי שוטה מספיק כדי לא לקנות כיסוי גשם לתיק. ניסיתי לאלתר פתרונות שונים ומשונים בעזרת שמיכת הצלה ושקית זבל. זה הועיל אבל לא היה זה. בהזדמנות הבאה שהייתה לי הוצאתי סכום יפה לרכישת כיסוי גשם איכותי. זו הייתה השקעה משתלמת שעזרה מאוד להשאיר את הציוד שלי יבש.

אם כיסוי גשם הוא קו ההגנה הראשון שקיות (בעדיפות שקיות זיפלוק) הם קו ההגנה השני. בשבוע השני לגשם אחרי שלמדנו את הלקח בצורה הקשה הקפדנו לעטוף כל פריט ציוד בשקיות פלסטיק. אני ממליץ בנקודה הזו להשקיע כמה שקלים ולרכוש שקיות זיפלוק מהסוג הנסגר. השקיות האלא נהדרות. חזקות, קלות, זולות. בהחלט שוות את ההשקעה. 

שקית זיפלוק

בוא נדבר על ביגוד: אנחנו נוטים לקשר גשם לקור אבל הקישור הזה אינו מדוייק. כל עוד הגוף שלנו מייצר בהליכה יותר חום מהחום שאנחנו מאבדים מהרטיבות יהיה לנו חם. בהינתן ביגוד שגוי שלא מאפשר לגוף "לנשום" אנו נזיע בטירוף. לאחר שהבנתי את זה נהגתי להסתובב בביגוד הבא: נעלי ספורט, בגד ים, חולצה מנדפת, וג'קט. כמובן שנרטבתי אבל רוב הזמן לא סבלתי מקור או מזיעה.

אין בזאת כדי להגיד שלא היה רגעים קשים. באחד מימי הגשם הראשונים הלכנו שעות עד שהגענו רטובים מכף רגל ועד ראש לנקודת מידע שסיפקה מחסה זמני ממזג האוויר. באותה נקודה עמד בחור שצילם סרט דוקומנטרי על השביל. הוא עבר בין המטיילים ושאל אותם מה הניע אותם לצאת למסע הזה? מטייל: "רציתי לעשות את השביל מאז שאבא שלי לקח אותי לטייל כאן כילד" מטיילת: "השביל היה חלום ישן שלי ואנחנו לא נהיים צעירים עם הגיל..." כאן ניגש הצלם אל המטייל השלישי. הלה, רטוב מכף רגל ועד ראש נעץ מבט קודר בצלם. "למה אני עושה את השביל?! כי כולנו עושים טעויות בחיים..."

עוד נקודה קטנה בנוגע לנעליים - אפשר לייבש נעליים רטובות אם בלילה מכניסים לתוכם דפים יבשים. אני לא יודע איך זה פועל אבל הדפים סופגים את הלחות מהנעל. הטכניקה הזו הובילה לכך שבאחד ההוסטלים כשאני סוקר את הספרייה המרשימה נתקלתי בספר שהתחיל בפרק השני. לצידו הופיע הכיתוב הבא "אני מצטער על הפרק הראשון. הייתי צריך לייבש את הנעלים שלי :( "

פריט מעניין אחד שנתקלתי בו היה ה"kilt" מדובר במעין חצאית סקוטית עמידה לרטיבות שמטיילים רבים נהגו ללבוש בימי הגשם. לא פריט שהייתי מעוניין להסתובב איתו ברחובות העיר אבל רבים העידו שמדובר בבגד נוח ואני אשמח להתנסות.

ה"קילט" בפעולה.

היה מעניין לבחון את התהליך המנטלי שעברתי. הרגע שהבנתי שיותר רטוב מזה אני לא יכול להיות. ברגע שהגעתי לנקודה הזו הייתי אדיש לשלוליות. לא נהנתי באותו רגע אבל יש משהו משחרר בתודעה שOK אני רטוב זה לא כיף אבל גם לא סוף העולם. בנוסף הבחנתי שאחרי שבועות הגשם הרציניים פיתחתי אדישות לגשם קל. "זה גשם? תנו לי משהו רציני יותר..."

לסיכום, כל עוד ממתינים לכם בסוף היום שק שינה יבש, ארוחה טובה, ואוהל או מחסה ראוי לשמו הליכה בגשם יכולה להיות חוויה מהנה למדי.

"ותן שיחזור שוב לביתו,
יותר מזה אנחנו לא צריכים"

ניפגש בשבילים
משה