שביל האפלאצ'ים רגע לפני

שירת הנודד
הֵי צִיּוּנְיוּנֵי הַדֶּרֶךְ
אֲבָנִים לְבַנְבַּנּוֹת
טוֹב לָשׁוּט, תַּרְמִיל עַל שֶׁכֶם
אֵי בְּלִי אָן הַרְחֵק לִנְדֹּד...

בעוד כמה שעות אתחיל את המסע שלי מישראל לארצות הברית כדי להתחיל את שביל האפלאצ'ים. לא אצא אל כל השביל אלא לחודשיים. אבל, כפי שאמרתי לידיד טבעוני: "עדיף ציפור אחת ביד משתי חבילות של שניצל סויה על העץ". סיימתי עכשיו את ההכנות האחרונות. התרמיל ארוז וביצעתי צ'ק אין. זה נראה כרגע טוב לסיכום ביניים.

יש משהו מפחיד ביציאה אל הבלתי נודע. איך אסתדר? מה אעשה? אני חושב שכדאי להבין שזו תחושה שמשותפת לכולם. מותר ובריא לחשוש. לא בריא ולא כדאי לתת לחשש לשלוט בנו.

כריס הדפילד - אסטרונאוט שבילה זמן רב בתחנת החלל הבינלאומית - אמר שמה שהועיל לו להתמודד עם חששות הייתה העובדה שכחלק מתהליך האימונים הוא עבר בצורה מדוקדקת על כל הדברים שעשויים להשתבש ואיך הוא הולך להתמודד אתם. כלומר - במקום להשאיר את הפחד כגורם עלום הוא בחן אותו והבין מה הוא יכול לעשות כדי להתמודד עם הבעיות הפוטנציאליות. במילים אחרות הוא החזיר את השליטה לידיים שלו.

מה שמוביל אותי להרהור הבא: אסיפת אינפורמציה על היעד יכולה לעזור. מנגד איסוף אינטנסיבי מידי של אינפורמציה יכול לשתק. זכורני שפגשתי באיטליה תיירת אמריקאית שתכננה מראש כל יום ויום בטיול שלה. את ההוסטל שבו פגשתי אותה היא בדקה מראש באינטרנט וקראה עליו ביקורות כדי לבדוק שהוא מתאים לה. אני מצד שני הגעתי להוסטל בהתרעה של רגע כאשר חיפשתי מקום להיזרק בו ללילה.

איפה עובר הקו בין הזרקות מוחלטת אל הלא נודע לבין איסוף אינפורמצייה מוגזם? סובייקטיבי למדי. לדעתי ככל שמטייל צובר יותר ניסיון ומבין שאין באמת צורך בשליטה מוחלטת במצב כך קל לו יותר להיות ספונטני. בנוסף, ככל שאתם מוכנים להתכלב יותר כך נפתחות בפניכם אפשרויות רבות יותר. לא מצאתי מקום לישון דרך Couchsurfing? אחפש הוסטל. לא מצאתי הוסטל? אחפש פארק ציבורי ואפתח בו שק"ש. הנכונות שלי לישון במקומות שונים ומשונים, להיזרק בטרמפים, ולהסתפק במועט משחררת אותי הן מבחינה תקציבית והן מבחינה לוגיסטית.

עוד נקודה שחשוב לי להדגיש. הרבה יותר קל לאסוף אינפורמצייה בנוגע ליעד כאשר אתם כבר שם. האנשים שחיים במקום יוכלו לתת מידע הרבה יותר ממוקד מאשר שיטוט אינטנסיבי באינטרנט. את רוב המידע שכן אספתי קיבלתי מקבוצת פייסבוק מקומית.

יש שני סוגי מידע שצריך לאסוף לקראת מסע:
מידע כללי על מסעות ומידע ספציפי ליעד.

• מידע כללי יכלול בעיקר את הנקודות הבאות: האם יש לי את ציוד הטיולים הנחוץ? האם יש לי אמצעי תשלום? האם יש לי את המיומנויות הרלוונטיות לשטח? מצד אחד המידע הזה דורש תקופה משמעותית של למידה אבל לאחר שהבנתם את יסודות הטכניקה יש צורך בהתאמות מזעריות בלבד ליעדים שונים.  
• מידע ספציפי ליעד - כל מידע שרלוונטי ליעד מסוים (מזג אוויר, הצטיידות במים ומזון, חיסונים, וכיו"ב)

מה ארגנתי לקראת המסע? התעלמתי ממידע כללי והתמקדתי במידע ספציפי ליעד בדגש על הנקודות הבאות: לינה, תחבורה, הצטיידות, תקשורת.

• לינה - הדפסתי רשימה של הוסטלים באטלנטה ושלחתי הודעה למספר אנשים  בCouchsurfing כדי לראות אם אוכל לישון אצלם. קיבלתי תשובה חיובית ממישהי בCS כך שהפינה הזו סגורה. 
• תחבורה - בדקתי איך אני מגיע משדה התעופה אל הבית של המארחת מCS. בנוסף בררתי בקבוצת הפייסבוק המקומית איך מגיעים מאטלנטה אל תחילת השביל. 
• ציוד טיולים + תקשורת - באותה קבוצת פייסבוק ביררתי איפה אפשר לקנות ציוד טיולים במחיר סביר (REI) ואיפה כדאי להשיג כרטיס סים מקומי (Walmart). אני לא צורך לברר מראש איפה יש את החנויות האלא. חמש דקות מול מחשב אצל המארחת מCS ויש לי את הכתובת של החנות + הוראות הגעה.

האם ארגנתי הכל? האם כל הקצוות סגורים? אני מאמין שכן. אבל מה שמרגיע אותי זה לא הידיעה שמצאתי פתרון מראש לכל בעיה פוטנציאלית. מה שמרגיע אותי זו הידיעה שבשעת הצורך תמיד אוכל למצוא פתרון לבעיות שיצוצו ללא התרעה. סמכו על עצמכם ועל כך שיש המון אנשים טובים באמצע הדרך שישמחו להסביר ולעזור לכם בכל בעיה שבה תתקלו.