על החיים הטובים

 אני כותב הרבה בבלוג על התעשרות והתייעלות כלכלית. חשוב לי להזכיר שצבירת הון אינה המטרה אלא האמצעי. המטרה בעיני היא חיים טובים. כאלו שמתאימים לאופי, לערכים ולמצב המשפחתי שלי. 

זו אבחנה שחשוב לבצע ממספר סיבות: קודם כל ברגע שמתמקדים באיכות חיים אפשר להגיע למטרה כאן ועכשיו במקום לחכות למספר קסם בקובץ האקסל. חשוב גם לזכור שהתמקדות בצבירת הון עשויה לבוא במחיר של איכות החיים שאתם מחפשים. יש מקומות שבהם אבחר להוציא יותר כסף בגלל שזה תואם לחיים שאני מחפש.

 לדוגמה:

1. מגורים בעיר יקרה עם מערכת חינוך איכותית
2. תשלום קבוע לביביסיטר כדי לשמור על איכות החיים שלי בתור הורה
3. בחירה בעבודה שמשלמת פחות אבל מאפשרת היברידיות 

אל תבלבלו את המטרה (חיים טובים) עם אחד מהאמצעים (צבירת הון). ברגע שמבינים שהמטרה היא איכות חיים מגלים שיש עוד דרכים להגיע לשם. בפוסט קודם המלצתי על ארבע קבוצות וואטסאפ קהילתיות שכדאי להצטרף אליהן:

1. ציוד כללי למסירה
2. ציוד מסירה לתינוקות (למי שזה רלוונטי)
3. מציאות רחוב - בקבוצה הזו אנשים מצלמים דברים איכותיים שהוצאו לרחוב וניתן עדיין להשתמש בהם. 
4. מזון למסירה

אני רוצה להוסיף לרשימה הזו עוד שתי קבוצות. הראשונה היא קבוצת "החלפת גידולים ביתיים". זו קבוצה שהצטרפתי אליה בחודש האחרון ומאז אני מחליף שם את לחמי המחמצת שאני אופה בשלל מאכלים אחרים. ביצים מלפפונים ועגבניות שמגדל חבר הקהילה. פשטידות, מלפפונים כבושים ועוד. 

בעיני חיים טובים הם חיים בהם אני מקושר לקהילה. חיים שבהם הפעולות היומיומיות שלי משתלבות בחיי הזולת. קבוצה של החלפת מזון היא דרך נהדרת לעשות את זה. עוד קבוצה שיכולה לעזור לכם ליצור קשרים עם הקהילה סביבכם ולהנות מפעילות גופנית ואוכל טרי היא קבוצה של גינה קהילתית. גרתי במספר ערים בשנים האחרונות ובכולן הצטרפתי לגינות קהילתיות. זה כיף לי ולילדים. אז חפשו או הקימו קבוצות כאלו אצלכם.

אגב, טיפ קטן בנוגע לגידול צמחים בעיר: כשאני מדבר עם אנשים על פרישה מוקדמת ועל הרצון שלי להקדיש חלק מהזמן שלי לחקלאות אורבנית הם מדברים איתי על העלות העצומה של בית צמוד קרקע. זה נכון שבית כזה יהיה יקר להפליא אבל אני לא צריך להיות הבעלים של הקרקע בשביל לעסוק בחקלאות. כשאני חבר בגינה קהילתית אני מקבל קרקע, מים, ציוד וחברי קהילה שיעבדו איתי ללא עלות מלבד הזמן שלי. 

צרו חיים סינרגטיים

בספר EARLY RETIREMENT EXTREME המחבר מדבר על חיים סינרגטים. במקום מטרה אחת שכל המשאבים מופנים אליה יש אוסף של מטרות שמסייעות אחת לשנייה. אני רוצה לעשות פעילות גופנית, לאכול טעים ומגוון, לעסוק בחקלאות אורבנית, לחיות באופן אקולוגי, להיות מחובר לקהילה, לצבור הון, לחיות חיים מעניינים ועוד. 

כשאני מצטרף לקהילות אני נהנה מהסירגיה הזו:

הדברים שאני מפרסם ולוקח מקבוצת מציאות הרחוב עוזרים להפחית פסולת ולחסוך כסף (לי ולאחרים). קבוצת החלפת המזון והגינה הקהילתית עוזרות לי להתחבר לקהילות ולאכול טעים ומגוון (וגם להרוויח קצת כסף :) קבוצות מסירות החפצים עוזרות לי להשיג ציוד כשאני צריך אותו ולשחרר אותו כשהצרכים שלי השתנו וכן הלאה.

התמחות ופנאי רציני

כשאני חבר בקהילה אני יכול לחלוק מומחיות. זה משהו שכולנו עושים ביום יום כשאנחנו קונים מוצרים ושירותים אבל לא כלכלי ולא כיף לעשות את זה על כל אלמנט בחיים. קהילה נותנת לי דרך להנות מהמומחיות של אנשים אחרים בתחומים נוספים. זו יכולה להיות המומחיות של החבר שמגדל תרנגולים ומספק לי ביצים אורגניות. הקבוצה של הגיקים הפיננסים שמלאה בטיפים שימושיים. החבר שמכין מלפפונים חמוצים נהדרים ועוד. 

חלק מהדברים דורשים מומחיות שלי בתמורה ובחלקם מספיק להיות חבר בקהילה. מבחינתי יש שני יתרונות הכרוכים בהתמחות:

הראשון מובן מאליו. אחרי שצברתי מומחיות בתחום אני יכול לעשות אותו מהר וטוב יותר מחובבן שרק מתחיל. יש לי עוד המון לאן להשתפר באפייה אבל אני לא באותו מקום שבו הייתי כשהתחלתי לפני כמה שנים. כתוצאה הלחם שאני אופה והדברים שאני מקבל תמורתו מביאים ערך לכל הנוגעים בדבר יותר ממצב שבו הייתי מתמחה בביצוע כל הדברים בכוחות עצמי.

היתרון השני מעניין יותר וקשור למושג שנקרא פנאי רציני. על קצת המזלג אפשר לחלק את עולם הפנאי באופן גס לשלוש קטגוריות:

1. פנאי מזדמן - אילו פעילויות קלילות שלא דורשות מחויבות. ערב מול נטפליקס, פייסבוק וכו'
2. פנאי פרוייקטלי - פעילות שנעה סביב פרוייקט עם סיום ברור. לדוג' הליכה בשביל ישראל. השתתפות בקורס מעניין וכו'
3. פנאי רציני - כשמו כן הוא זוהי פעילות פנאי שדורשת רצינות. זה תחביב שנלקח כל כך ברצינות שאפשר לדמות אותו לעבודה. יש כאן אלמנטים של התמחות ושל מחויבות וזו גם דרך נהדרת להכיר אנשים בתחום ולהתחבר לקהילות. 
   

סחר החליפין בלחם מאפשר לי להתמחות באפיית לחם. אני אופה הרבה לחמים בשבועות האחרונים ומוצא את עצמי שואל שאלות גיקיות להפליא בתחום. הנה מקבץ חלקי שלהן:

• מה היחס הנכון בין קמח לבן לקמח מלא כדי להנות משילוב של אווריריות וטעם מוצלח?
• האם עדיף להאכיל את המחמצת בקמח לבן או מלא?
• מה השפעת חריצת הלחם לפני האפייה על איכות התוצר?
  
• כמה גרם מים להוסיף? 

הזכרתי קודם שהמטרה שלי היא איכות חיים. בשבילי חיים בהם יש לי מעט תחומים שבהם אני עוסק לעומק עדיפים בהרבה על חיים שבהם יש לי מגוון תחומי עניין שטחיים. בדומה להנאה מאפייה אני מפיק סיפוק עצום ממועדון הקריאה בו אנחנו מתענגים באיטיות על ספרי מד"ב. 

בתוך מירוץ החיים יש משהו מקרקע בהיצמדות לתחביב שעשוי להמשך עשרות שנים. זה מחבר את היומיום שעשוי להרגיש קצר ולחוץ עם קנה מידה ארוך ואיטי יותר. לא רק השנים שאני מקדיש לתחביב אלא השנים שהתחום כולו קיים. כשאני אופה או מגדל מזון אני מתחבר למסורות אנושיות בנות אלפי שנים. 

לסיכום עצבו חיים מודעים. כאלו שבהם אתם מגדירים מה חשוב ונותן לכם ערך ומה מיותר ותשמחו לוותר עליו. כסף הוא רק פרמטר אחד באוסף המטרות אליהם ראוי לשאוף. אחת הדרכים להשיג את איכות החיים היא להתייחס לפנאי כפעילות מקודשת. בחרו תחום אחד לפנאי רציני. הקדישו את הזמן והמחויבות לפיתוח מיומנויות גבוהות בו. זה כיף, ומחבר לאנשים אחרים.

נ.ב. יש לי קבוצת וואטסאפ שבה אני כותב מפעם לפעם על השקעות ופיננסים. מוזמנים להצטרף 

היו בטוב
משה