סטואיות, השפעות סביבתיות ובחירה חופשית

 בקטע הסטואי של היום הייתה חזרה על דיכוטומיית השליטה:

“We control our reasoned choice and all acts that depend on that moral will. What’s not under our control are the body and any of its parts, our possessions, parents, siblings, children, or country —anything with which we might associate.”

אנחנו שולטים ברצון שלנו ובנימוקים להחלטות האלו. כל השאר (משפחה, חפצים, הגוף שלנו, המדינה) נמצא מחוץ לשליטתנו. אבל האם אנחנו באמת בעלי רצון חופשי?

השפעת הסביבה

בספר טריגרים מרשל גולדסמית מסביר כמה דרמטית ההשפעה של הסביבה עלינו ועל ההחלטות היומיומיות שלנו. מה לאכול? האם להתעמל? כיצד להגיב לעמית מעצבן לעבודה ועוד. לכל הגירויים האלו שמשפיעים על ההתנהגות שלנו גולדסמית קורא טריגרים.

לסביבה שבה אנחנו נמצאים, לטריגרים השונים ולתמריצים אליהם אנחנו נחשפים יש השפעה עצומה על ההתנהגות שלנו. אם כך כמה רצון חופשי יש לנו? אני מניח שאפשר לתאר את השליטה בחיינו באופן הזה: 

רוב ההתרחשויות בחיים שלנו קורות בעולם החיצון. אין לנו שמץ של שליטה עליהם. אבל, חוסר השליטה שלנו לא מסתיים שם. האדם אינו "רובוט רציונלי". באופן אישי ישנם מגוון רחב של הטיות המשפיעות עלי 

אם הסביבה רועשת אהיה עצבני ומתוח (אני שונא רעש) 

אם קמתי עייף אהיה קצר רוח

אם עשיתי כושר ארגיש טוב

איך להתמודד עם ההשפעה הזו?

אני חושב שחלק מהחירות מצויה בהבנה של הטריגרים האלו ובארגון החיים שלנו בצורה שתעזור לנו לעצב אורח חיים מטיב.

אני לא אוהב את האדם הלא מרוכז ומתוח שאני הופך להיות כאשר אני עייף. אבל בגלל שאני מבין את העובדה הזו אני יכול להקפיד יותר על שעות השינה.

אני יכול להתחיל את הבוקר שלי עם פעילות אירובית קצרה שתעזור לי להתחיל את היום מפוקס

אני שונא סביבות רועשות. לאירועים הבודדים שאני מגיע אני יכול להביא אטמי אוזניים. 

חשיבות המודעות

מודעות והבנה עצמית עוזרות לנו להגדיל את השטח שבשליטתנו (העיגול הכחול) על חשבון העיגול הירוק של ההטיות הקוגניטיביות והטריגרים.

בספר טריגרים מרשל גולדסמית מדבר על שני מודלים של התנהגות:

• ההתנהגות היום יומית שלנו היא אוטומטית: גירוי > תגובה > תוצאה
  אבל כאשר מפתחים מעט יותר מודעות לעולם הפנימי שלנו המודל יכול להשתנות ל: 
  
  
• גירוי > מודעות > בחירה > תגובה > תוצאה 

אם לסכם התודעה שלי נמצאת בשליטתי אבל היא מושפעת מכוחות רבים. הפיתוי של עוד רגע בפייסבוק. שירת הסירנה של עוד כמה דקות על משימה או תעדוף גרוע של הזמן. הדרך היחידה להתמודד עם זה היא בעזרת מודעות רבה יותר לדחפים שלנו ולהשפעת הסביבה עלינו. 

אני לא נזיר שיושב תחת עץ לוטוס משוחרר לחלוטין מהשפעות הסביבה עלי. אני מכיר את עצמי ואת התיאוריה של דלדול האגו מספיק טוב כדי לדעת שגם בעתיד אפעל בהתאם לדחפים עליהם אתחרט בעתיד. אני גם לא מכוון לשלמות אידיאית ובלתי מושגת שכזו. 

אני מאמין בהשפעה של שינויים קטנים. אני רוצה חיים בהם יש לי מעט יותר שליטה בדברים הבודדים שכן נמצאים בשליטתי (רצונות ומעשים). אם החיים שלי יהיו קרובים מעט יותר לאידיאל הזה עשיתי את שלי. החיים הם מרתון לא ספרינט.  

נפגש בשבילי החיים משה