מדריך הטרמפיסט לפלנטה

זאת היתה נסיעת רכבת ארוכה במיוחד, ומעט העיתונים שפוזרו בקרון היו באיטלקית. מצאתי את עצמי משתעמם למוות, ועל מנת להעסיק את עצמי התחלתי לשרבט עצות והמלצות לקוראים דמיוניים, שהלכו והתגבשו לכלל מדריך צנוע אך אפקטיבי למטיילים המבקשים לנדוד בעולם – מדריך הטרמפיסט לפלנטה, אם תרצו – מה עוד צריך (חוץ ממגבת) כדי לצאת לחופשה בעלות נמוכה ומחוץ למסלולי התיירים השגרתיים.

מנצל את ההמתנה בתחנת הרכבת כדי לייבש את הכביסה מהבוקר. שימו לב למחברת הכחולה מימין. ניהלתי בה רשימות שחלקם מצאו את דרכם אל הפוסט הזה.

אני מאמין שכל אחד יוכל למצוא בפוסט הנוכחי, ובבאים המתוכננים, טיפים שיועילו לו (איך להשיג טיסות מוזלות למשל), אבל המידע מכוון יותר למטיילים צעירים, או לאנשים שהפרוטה אולי אינה מצויה בכיסם אבל פנאי לטייל בנחת יש להם, ושאינם זקוקים ליותר מארבע קירות וגג שאינו דולף על מנת להניח את הראש ולהירדם.

כל אחד יכול לטייל. זה לא צריך להיות פרויקט מורכב מידי או יקר מידי. כל מה שאדם מהישוב צריך כדי לצאת לטיול ראוי לשמו זה מעט ידע והכנה הולמת. ובדיוק בשביל זה אני כאן. אבל ראשית, כמה מילים עלי:

מאז שאני זוכר את עצמי אהבתי טבע וטיולים, אבל התחלתי להיכנס לתחום ברצינות רק אחרי הצבא. שלושה ימים אחרי השחרור ירדתי לאילת והתחלתי את שביל ישראל. זו הייתה חוויה מדהימה פגשתי אנשים נהדרים, חציתי את הארץ לאורכה, וכפי הנראה נדבקתי ב”קדחת המסעות”. כידוע לכל זוהי מחלה חשוכת מרפא שהחולים בה נוטים למצוא את מותם באמזונס עם חיוך על פניהם.

אחרי שביל ישראל עבדתי תקופה כחובש מאבטח בטיולים וכמדריך עזרה ראשונה ואז טסתי לחודשיים לאיטליה (פברואר-מרץ). הסתובבתי באיטליה ובקרואטיה ראיתי ערים מעניינות, עבדתי אצל אנשים, טיילתי בטבע, למדתי המון רעיונות חדשים בנוגע לטכניקות טיול, ובעיקר החלטתי שאני רוצה לעשות עוד שנה של טיול סביב העולם לפני שאני מתיישב באוניברסיטה.

אני מטייל ספונטני אין לי מושג לאיפה אגיע בטיול ואין לי רשימה של אתרים שאותם אני חייב לראות. אני מעדיף מסלולים ארוכים בטבע (שביל האפלאצ’ים שנה הבאה) מאשר טיולים בעיר.

אני במרכז עם קבוצת סטודנטים הודים. ישבתי על גדות הנהר בפירנצה כשראיתי אותם צובעים אחד את השני כחלק מפסטיבל הודי. כששאלתי במה מדובר הוזמנתי להצטרף. לקח לי שבוע להוריד את הצבע מהגוף

ולאחר ההקדמה הארוכה, מתחילים.

בחירת יעד משיקולים כספים:

כששאלו אותי במהלך הטיול האחרון למה בחרתי לטוס לאיטליה התשובה שנהגתי לתת הייתה “מצאתי כרטיס טיסה זול”. בכנות, אין לי מושג למה בחרתי באיטליה אבל החישוב שלי היה שגוי. הטיסה אומנם עלתה מאה יורו אבל איטליה היא מדינה יקרה. סך ההוצאות שלי על אוכל לינה ותחבורה היה כה גבוה שבחירה בכרטיס טיסה שהיה עולה 300 יורו אבל מביא אותי למדינה זולה יותר (הודו לדוגמא) הייתה משתלמת יותר בחשבון הכולל.

לא צריך להיות גאון כדי להגיע למסקנה כי יש מדינות זולות בצורה משמעותית מאחרות, אולם בעוד שנהוג לעשות הפרדה בין חופשות בעולם הראשון והעולם השלישי, כקריטריון ברור למחיר, הרי שאני גיליתי בחופשה האחרונה כי פערים משמעותיים בעלויות יכולים להתגלות גם בין מדינות שקרובות אחת לשניה. כך למשל, כשנסעתי מאיטליה לקרואטיה, גיליתי שמחיר חדר בהוסטל ללילה ירד מ27-28 יורו ללילה ל13 יורו ללילה. באופן דומה מדינות אירופה המזרחית עדיין מציעות עלויות מחיה זולות משמעותית מאלה של אחיותיהן במערב.

כלל אצבע נוסף – ככל שהמדינה מפותחת פחות כך עלות הטיול בה נמוכה יותר. על פי תפיסתי, אם אתם רוצים לטייל “בעולם המפותח” במחיר סביר חפשו מדינות שנמצאות במשבר כלכלי. זה מוביל לירידה במחירים. הרחבה על הרעיון ניתן למצוא כאן.

בשורה התחתונה אני לא אומר לכם באיזה יעד לבחור. אם חלמתם כל חייכם לראות את המאצ’ו פיצו לכו על זה. אבל אם אתם מתכננים טיול, וליעד אין חשיבות. ומצד שני השיקול הכלכלי משמעותי בעינכם, שווה להקדיש כמה דקות מחשבה לנושא הזה. כמה דקות של תכנון בנוגע לטיסות, וליעד הטיול יכולים להסתכם בחיסכון של מאות ואלפי שקלים.

תחבורה

טיסות:

כרגע היעד הבא שלי הוא במזרח. הרשת מלאה במדריכים איכותיים שמפרטים איך להשיג טיסות זולות. בנוסף בחיפוש שערכתי ברגעים אלו עולה שנסיעה מישראל להודו עולה 477$ מצד שני חיפוש זהה כאשר נקודת המוצא היא בירדן יעלה 231$. אני לא יודע ממה נובעים פערי המחירים אבל אני בהחלט הולך לנצל אותם. התכנון הנוכחי שלי הוא לצאת לירדן לשבוע. לטייל להנאתי ואז לקחת טיסה למזרח בפחות מחצי מחיר. משתלם לנצל את פער המחירים בין ישראל למדינות השכנות.

כשטסתי לאיטליה חיפשתי טיסה זולה ומצאתי את חברת .easyjet החברה הזאת פועלת בשיטת הlow cost אתם משלמים מחיר מינימאלי ומקבלים שירות בהתאם.

הכרטיס שקניתי עבד כך: שילמתי מאתיים יורו לטיסה הלוך חזור לאיטליה. לא קיבלתי אוכל, לא היו סרטים, המושבים היו צפופים יחסית, והייתי מוגבל בגודל המזוודה שלקחתי. את ההרשמה לטיסה (check in)  ביצעתי דרך האינטרנט, והחברה בחרה איפה אשב. כל דבר נוסף שהייתי מקבל בטיסה (אוכל, בחירת מושב, מזוודה גדולה יותר, וכו’) היה עולה לי יותר.

הטיסה הייתה מבחינתי כמו נסיעה ארוכה באוטובוס. דאגתי לארוז מראש אוכל, שתייה וספרי אודיו לפלאפון וסך הכל הטיסה הייתה בסדר. מבחינתי זו הייתה עסקה משתלמת. וללא ספק אמשיך לטוס בטיסות כאלו בעתיד.

 :Sky scanner 
כשטיילתי בוונציה הלכתי ברחוב לתומי מחפש הוסטל ללילה כששמעתי זמירות שבת. דפקתי על הדלת והוזמנתי להצטרף לארוחת שבת בבית חב”ד המקומי. לידי ישבו כמה חברה אמריקאיים שהיו בעיצומו של טיול באירופה. הם סיפרו לי על אתר בשם sky scanner שמאגד בתוכו מידע על טיסות זולות ברחבי העולם. הרעיון פשוט אתם מזינים לאתר (או לאפלקצייה) את המדינה שבה אתם נמצאים ומחפשים או את כל הטיסות שיוצאות לשאר העולם. או את כל הטיסות למדינה מסוימת. האתר אוסף את כל נתוני הטיסות של הרגע האחרון ואפשר למצוא בו דילים במחיר של 40-50 דולר לטיסה.

אוניות:

כשעבדתי בטוסקנה דיברתי עם הבחורה שעבדה איתי על מדריך הטיולים שאני כותב. היא סיפרה לי שחבר שלה מכיר אתרי אינטרנט שדרכם אפשר לתפוס טרמפים עם בעלי יאכטות. גיגול קצר הוביל אותי לאתר הזה שבו בעלי יאכטות מחפשים צוות שיסייע להם במסע ממקום למקום. לעיתים אתם תשלמו את הוצאות האוכל, לעיתים האוכל יהיה מכוסה, ובחלק מהנסיעות אפילו ישלמו לכם.  

הודעה לדוגמא מהאתר:

“מחפשים שותפים לצוות בין הגילאים 25-48 להצטרף למסע מאיסטנבול ליוון. עלות ליום תהיה כ-15 יורו. ניסיון בספנות יהיה בונוס, בנוסף אני צוללן ואשמח לשותף לצלילות.”

בחלק מהאוניות דורשים צוות עם ניסיון בים או הסמכה רשמית על יאכטות. אבל אפשר למצוא בעלי יאכטות שיצרפו אתכם ללא ניסיון. אין הרבה תנועה מישראל אבל יש לא מעט בעלי אוניות שעוברים באזור יוון וטורקיה.

כמו בכל האתרים בהם אתם צריכים ליצור רושם ראשוני טוב אני ממליץ להשקיע בפרופיל שלכם. תשקיעו את הזמן ותכתבו מי אתם, מה אתם מחפשים, ולמה כיף אתכם. תמונות בפרופיל יעלו את הסיכויים שתקבלו תשובה חיובית.

רכבות:

יצא לי לעשות לא מעט נסיעות ברכבות באיטליה. בהתחלה זה היה מבלבל למדי. הכריזות היו באיטלקית והעובדה שהרכבות לא חנו ברציפים קבועים אלא על בסיס מקום פנוי הפכה את מציאת הרכבת הנכונה למשימה מרגיזה. עם הזמן למדתי לקרוא את השלטים האלקטרונים, וכמעט תמיד היה אפשר למצוא מישהו שדיבר מעט אנגלית ויכול היה לעזור לי למצוא את הרציף הנכון.

עשיתי לי למנהג לקחת את הרכבות האיטיות יותר והזולות יותר. הנסיעה יכולה לקחת יום שלם ממקום למקום ואם לא התכוננתי כראוי – קניית אוכל מראש ותעסוקה לזמן הנסיעה – נאלצתי לקנות סנדויצ’ים במחיר מופרז בתחנות הרכבת לאורך הדרך ולעבור נסיעה ארוכה כשאני משתעמם למוות.

כשהייתי בפרינצה פגשתי זוג בנות מאמסטרדם שקנו “חבילה” של נסיעות באוטובוס בשם Eurolines pass תמורת 250 יורו הם יכלו לנסוע ללא הגבלה למשך חודש בכל הקווים הבין מדינתיים (לדוגמה: מצרפת לאנגליה). לדבריהן, החוקים מעט משתנים בין המדינות ובחלקם הן היו צריכות להוסיף תוספת תשלום קטנה בתחנות האוטובוס. את "החבילה" הם קנו בתחנת אוטובוס בלונדון אבל אפשר לקנות אותה דרך האינטרנט. פרטים נוספים ניתן למצוא בקישור הזה.

טרמפים:

בסיום השהות שלי בקרואטיה הייתי צריך לחזור לאיטליה כדי לתפוס את הטיסה לארץ. החלטתי לנסות את מזלי בטרמפים. בעצת מספר מטיילים שפגשתי העפתי מבט באתר הזה שבו טרמפיסטים הזינו את המקומות בהם כדאי לעמוד במקומות שונים בעולם. ארזתי לעצמי אוכל ומים ווידאתי שהפלאפון שלי מלא בהרצאות מעניינות. היה לי כאלף קילומטר לעבור ושיערתי שזה יקח כיומיים. בדרך היו לי כמה טרמפים מוצלחים יותר ומוצלחים פחות אבל אני רוצה לספר על האחד הכי מעניין שהיה לי.

אחרי כמה שעות של התייבשות בתחנת דלק נידחת פגשתי את הנהג של המשאית בתמונה מתחת. הוא לא דיבר מילה באנגלית ובעזרת האיטלקית המגומגמת שלי שאלתי אותו “דובה איל רומא” כלומר “האם אתה נוסע לרומא”? מתברר שהוא נסע בכיוון. בעזרת שפע של תנועות ידיים ופנטומימה הצלחתי לשאול אותו האם אוכל לנסוע אתו. הוא הסכים ואני הצטרפתי אליו לנסיעה.

ועל זה נאמר לתפוס טרמפ בסטייל

במהלך הדרך הוא התקשר לבת שלו שדיברה אנגלית. הוא אמר לה כמה משפטים באיטלקית היא תרגמה אותם לאנגלית, את התשובות שלי היא תרגמה בחזרה לאיטלקית וחוזר חלילה.

הנהג הזמין אותי לארוחת ערב עם חבריו לעבודה (היו חמש מנות שונות של פסטה בארוחה הזו) ולאחר מכן הלכנו לישון. הנהג ישן על מזרן בתא הנהג. ואני ישנתי בתוך המכונית הלבנה מאחורי תא הנהג (רואים אותה בתמונה).

הסיפור הזה הוא בעיני דוגמה ליופי שבטרמפים. אתם מזנקים אל הלא נודע ואין לכם שמץ של מושג מה תמצאו שם.

בדרך לסיור מערות בטוסקנה תפסתי טרמפ עם בעל הרכב שבתמונה, אבל בעקבות סיפור המשאית אני לא רוצה לצור ציפיות מוגזמות - חלק מהטרמפים שתפסתי היו במכוניות משפחתיות רגילות

גדלתי בגוש עציון, תדירות האוטובוסים אצלנו נמוכה ואני משער שזה הוביל לכך שמאוד מקובל אצלנו לתפוס טרמפים. התחלתי לתפוס טרמפים בערך בגיל 13 ובמצטבר אני מאמין שביליתי כמה שבועות בהמתנה לטרמפים.

כשהתחלתי לתפוס טרמפים חשבתי שכל מה שצריך הוא לעמוד בנקודה אסטרטגית ולהושיט יד. במהלך הנסיעות השונות שאלתי את עצמי: מה יהפוך את החוויה לנוחה ויעילה יותר? הבנתי שרצוי לארוז אוכל, מים, כובע, ורצוי גם מפה של הדרך כדי לדעת איפה כדאי לרדת. מאוחר יותר התחלתי להדפיס שלטים בהתאם לצמתים בהם תכננתי לעבור כדי לסמן לנהגים החולפים מה היעד שלי.

מאוחר יותר גיליתי שאפשר לקחת לוח פורמייקה מחיק (השגתי אחד בנגרייה המקומית) ולכתוב עליו עם לורד את היעד המבוקש. הייתי משוכנע שהגעתי אל פסגת “טכנולוגיית הטרמפים” עד הטיול האחרון שלי. בקרואטיה פגשתי את “זואי” בחורה צרפתייה שעושה מסע טרמפים מצרפת לאיראן והטכניקה שלה היממה אותי. היא הדפיסה את אותיות הABC גזרה וניילצה אותם. בצד הקדמי של כל אות היא הדביקה וולקרו - סקוטצ’ - כדי להחזיק את האותיות ביחד היא משתמשת בחתיכה מקבילה של סקוטצ’ באורך של כ15 ס”מ. כשהיא מגיעה לצומת מתאים היא מסדרת את האותיות בהתאם ליעד הנוכחי שלה.

זואי מדגימה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות

לסיכום כמה טיפים כללים שיהפכו את העמידה בטרמפים (ולמעשה כל נסיעה שהיא) לנוחה ויעילה יותר:

• ארזו מים אוכל וכובע / ביגוד חם.
• ודאו שיש לכם משהו לעשות בזמן ההמתנה (פלאפון מוטען) 
• טרמפים תלויים לחלוטין בנהג ודאו שיהיה לו כמה שיותר נוח לעצור לכם. עמדו במקום עם מפרץ חנייה, רצוי מיד אחרי פנייה או רמזור כך אתם מוודאים שהנהג מגיע במהירות נמוכה.
• עיינו באתר הזה מדריך מפורט לטרמפים כולל מפה עם מקומות בהם כדי לתפוס טרמפים בכל העולם ברמת פירוט מרשימה.
• כבישים מהירים הם מקום שמאוד לא מומלץ לרדת בו בטרמפים (כמעט ולא עוצרים), אם בכל זאת הגעתם לכביש מהיר נסו להגיע לתחנת דלק ולשאול את הנהגים אם הם יכולים לקחת אתכם עמם.
• במדינות מסוימות לא מקובל לתפוס טרמפים. אם אינכם דוברים את השפה אנשים יהיו בטוחים שהלכתם לאיבוד וייקחו אתכם לתחנת הרכבת/משטרה. הכינו פתק בשפת המקום המסביר שלא הלכתם לאיבוד ואתם מעוניינים לנסוע דוקא בטרמפים.
• מפת כבישים של האזור תעזור לכם להחליט איפה כדאי לכם לעצור, על אילו טרמפים משתלם לעלות ואיפה כדאי לרדת.
• הימנעו מלעמוד בהתאם לתרשים בהמשך. אם יש עיר גדולה בכיוון היעד שלכם היא “תמשוך” אליה את הטרמפים שלכם. הטעות הזו גרמה לי להתייבש כמה שעות בדרך מקרואטיה לרומא :(

עד כאן על תחבורה, אם למישהו יש הערות או טיפים מגניבים אשמח לשמוע. בימים אלו אני מקים קהילה של מטיילים שתקבץ אנשים ומידע סביב הנושא. אתם מוזמנים לחפש אותנו בפייסבוק "מדריך הטרמפיסט לפלנטה"